אליה רבה/אורח חיים/תרפח

אליה רבה ‏ אורח חיים תרפח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] בי"ד או בט"ו וכו'. והא דלא קרינן בתרווייהו מספיקא דיומא כדעבדי ביום טוב (מרדכי), וכלבו מתרץ עוד לפי שאינו אלא מדבריהם ואבודרהם מתרץ דממה נפשך יוצא אם היה י"ד כבר יצא, ואם י"ג הכא נמי דיצא כיון שקראה, ולעולת שבת נעלם כל זה:

ב

[ב] מימות יהושע וכו'. הא דתלי ביהושע ולא במשה ואהרן לפי שעל ידי יהושע היתה תחילת מפלתו של עמלק (כלבו):

ג

[ג] [לבוש] לעשות זכר לארץ ישראל וכו'. כן כתב בית יוסף, והוא תמוה דאם כן גם בנס דחנוכה הוה ליה לתקן איזה דבר לנס בשביל ארץ ישראל (ט"ז). ולא קשה מידי דנס דחנוכה לא היה בחורבנה של ארץ ישראל:

ד

[ד] ובלבד שלא יהיו וכו'. כתב הבית יוסף בשם הר"ן אפשר דכי אמרינן עד כמה עד מיל אכולהו מילתא מהדר בין לנראה עמו בין לסמוך, ומכל מקום אינו נראה שאם היה רחוק כמה פרסאות מפני שרואין אותו מכרך יהא נדון ככרך עד כאן לשונו. נראה לי דמה שכתב ומכל מקום אינו נראה קאי על לסמוך, ורצה לומר סמוך אף שאינו נראה לכרך. ומה שכתב שאם היה רחוק וכו' רצה לומר, דלכך פריך הש"ס עד כמה אכולהו אך נראה משום שאם היה רחוק וכו' ורצה לומר שאין מסתבר שאם נראה יהא לעולם נידון ככרך ולכך בעינן לידע שיעורו כן נראה לי ולאפוקי מבית יוסף ורא"ם אלשק"ר סימן ק"י שלא ירדו לזה והבינו מה שכתב הר"ן, ומכל מקום אינו נראה רצה לומר שאין נראה לו לומר כן ומתוך זה נדחקו מאד בפירושו עיין שם. גם קשיא לי טובא על פירושם אלא שדרכי לקצר בספר הזה. והנה משולחן ערוך דשינה הלשון הטור וכתב תחילה דין הנראה ואחר כך דין דסמוכין אלא להורות דקאי על סמוכין דוקא והלבוש שכתב כלשון הטור משמע דסבירא ליה כהר"ן. והנה המגיד הקשה דאם כן לא הוה ליה להזכיר במגילה דף ד' כלל הא דנראה הכל תלי בסמוך, ותירץ דבנראה שהיא יושבת על ההר לא משחינן המיל בקרקע אלא על ידי שנותנים החבל מעיר לעיר באויר, ודרכי משה תירץ דסמוך מיקרי אם יוכל לבוא אל הכרך תוך מיל, אבל בנראה אף שנהר מפסיק וצריך להקיף מהלך רב אפילו הכי חשיב מכלל עיר כיון דהוא תוך מיל, וט"ז פירש דעד קנה ההר בקרקע שוה צריך שלא יהא יותר ממיל, אבל ההר לא חשבינן כלל אלא הוא כעיר כיון שעל ידי ההר נראה הכרך לעיר הזו אבל בסמוך והוא בעמוק חשבינן גם השיפוע. עוד ראיתי בבית יוסף שפירש הש"ס סמוך לו רצה לומר תוך עיבורה של עיר דוקא. ונראה הוא תוך מיל דוקא, וכן משמע בספר דרך תמים הגה"ת הרי"ף דף י"ט וכן נוטה דעת (הב"ח) [הר"מ] אלשק"ר. ונראה לי ראיה מרוקח סימן רל"ז כרך וכל הסמוך לו נידון ככרך וכל הנראה עמו עד מיל, עד כאן, מדחלקו לתרי בבא משמע דעד מיל לא קאי כלל על סמוך אלא על נראה וכן נראה לי הלכה. ובזה מתורץ דפריך הש"ס סמוך אף שאינה נראה היכי משכחת לה רצה לומר אף שהוא בעמוק מכל מקום כיון שהוא סמוך כל כך עיבורו של עיר מסתמא נראה לזה משני שיושבת בנחל שהוא עמוק בלי שיפוע ועמוק מאוד ואינו נראה. הארכתי בזה לפי שראיתי באגודה זה לשונו, שכן דנין עתה לענין מסים ולהלות שמה שלא ברשותם, עד כאן, וכן ברמב"ן דף ע"ט ז"ל והוא הדין לכל תקנות בני כרך:

ה

[ה] [לבוש] סומכין ארובו וכו'. כתב בספר דרך תמים להג"ה הרי"ף דף י"ט קשה אמאי לא אמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, ויש לומר דלא אמרינן כל קבוע וכו' רק כגון תשע חנויות וכו' שנתברר לחנות שמוכר שחוטה וחנות שמוכר נבילה ונפלה הספק בהם עצמו שלקח מאחד מהם ואינו יודע מאיזה מהם לקח אבל אם היה תשע חנויות בעולם מוכרין נבלה ודאית ואחד מוכרת שחוטה ודאית וחנויות אחרת מוכרת בשר ואין אנו יודעין אם מוכרת נבלה או שחוטה לא נדין אותן בתר קבוע אלא בתר רובא דעלמא. לכן יחוייב שהקברות שאנו מוצאין שהם מזמן קדמון ואין אנו יודעים אם הם מכותים או מישראל נדון אותן בתר רובא דעלמא שהן כותים ואין כאן דין קבוע:

ו

[ו] קורין בי"ד ובט"ו וכו'. ונוהגין שמחה ומתנות לאביונים בשניהם (כנסת הגדולה). טבריה צריך לקרות בה בי"ד ובט"ו שספק אם היה חשיב כחומה:

ז

[ז] ולא יברכו וכו'. תימא למה אין מברכין בשני ימים כשאר ספיקא דיומא ביום טוב. ונראה לי דהתם קדושת היום גורם לחייבו אף בברכה מכח ספיקא, ועוד קדושת המועדות תלי בבית דין והם כך קיבלו עליהם (רש"ל וב"ח), גם מגן אברהם וט"ז תירצו בזה עיין שם. ושיירי כנסת הגדולה תירץ דשאני הכא דאזלינן בתר רוב עלמא דקורין בי"ד, עד כאן. ולא דק דקושיית רש"ל וב"ח הוא על הטור שכתב בשם רבינו יחיאל שאין מברכין בשני ימים מספיקא ולא סבירא ליה הך סברא דרוב עולם. ויותר תמיהני על כל הגדולים הנ"ל דבשבת דף כ"ג פריך כהאי גוונא על דמאי שאין מברכין ביום טוב שני דמברכין ומשני התם כי היכי דלא לזלזול בה רבא אמר רוב עם הארץ מעשרין הן:

ח

[ח] היה בדעתו וכו'. דוקא כשנתעכב שם קצת יום י"ד אבל אם לא נתעכב שם אף שהיה בדעתו קורא כמקומו וכן משמע בר"ן ומגיד, עוד דמבואר שם דאף שנתעכב שם יום י"ד וקרא שם אפילו הכי אם בא ליל ט"ו למקומו קורא גם בט"ו עמהם ואפילו בן עיר שעקר דירתו ליל ט"ו קורא עמהם:

ט

[ט] [לבוש] אלו המדינות וכו'. ושל"ה כתב יש בחוץ לארץ כרכים גדולים וכו', וראוי ליחיד אשר יראת אלקים בלבבו ולקרות במגילה כשרה גם בט"ו לילה ויום בלא ברכה:

י

[י] מי שהוא במדבר וכו'. אף שהוא בן כרך (כלבו) ולענין דעתו לחזור נראה דינו כמו בסעיף שאחרי זה:

יא

[יא] [לבוש] כגון בן עיר וכו' ליל י"ד וכו'. זה דעת הרא"ש וטור וצריך עיון הא הבית יוסף ודרכי משה כתבו דרי"ף ורמב"ם ורש"י ור"ן פסקו דדוקא שיהא דעתו על ליל ט"ו בעינן וכן משמע בשולחן ערוך שהעתיק לשון הרמב"ם, ואם כן צריך עיון למה נטה הלבוש מדעתם, גם ראיתי שמגיד ושבלי הלקט וריא"ז בשלטי גיבורים פסקו כרש"י. שוב עיינתי בפירוש המשנה לרמב"ם ומשמע לי דסבירא ליה כפירוש הטור עיין שם ודו"ק. ומזה תמיהני על המגיד ובית יוסף שפירשו דעת הרמב"ם כרש"ל אלא נראה לי פירוש המיימני מה שכתב בזמן קריאה רצה לומר ליל י"ד שהוא זמן קריאה לרוב עולם, ובזה מיושבים כל הדחוקים שנדחקו [המגיד משנה] והכסף משנה שם ודו"ק. גם מה שכתבו הר"ן ואחרונים דרי"ף סבירא ליה כרש"י לא נהירא לי דהא ציין על מתניתין דבן עיר שהלך לכרך ומייתי עלה אמר רבא לא שנו אלא בליל י"ד וכו', לכן נראה לעניות דעתי דסבירא ליה לרי"ף כהרא"ש וראיה דהרא"ש הביא דברי הרי"ף ולא כתב דפליג עליו ואם כן יפה כיון הלבוש, ולפי זה צריך לומר בבן עיר שהלך לכרך ודעתו לחזור ליל י"ד קודם אור יום אף שנתעכב שם ולא חזר אפילו הכי קורא בליל י"ד עמהם:

יב

[יב] [לבוש] דאילו י"ד וכו'. צריך עיון הא בשלטי גיבורים דף ש"ס בשם ריא"ז זה לשונו, אם חל י"ד בשבת העיירות מקדימין לקרות ביום חמישי והכרכים קורין באחד בשבת שהוא ט"ו, וכן אנו נוהגין, עד כאן. והנה ראיתי במטה משה כתב על הר"ן שפירש בש"ס דשלא בזמנה מיירי בי"ד שחל בשבת זה לשונו, לא דק דלא חל כלל, עד כאן. ונראה לי דלא קשה מידי דבש"ס יש לומר מיירי כשהיו מקדשין על פי הראייה וכדאיתא במשנה ריש מגילה, אבל על ריא"ז שכתב וכן אנו נוהגין תמיה לי:

יג

[יג] קורין וכו'. ומפטירין פקדתי אף שכבר הפטירו כן בפרשת זכור בשבת ח' אדר (ב"ח), מיהו בני עיירות מפטירין בפרשת השבוע מותר לטלטל מגילה בשבת:

יד

[יד] [לבוש] ולא המגילה וכו'. רמז שבת קרוא מקרא ל"א או"כל בגימטריא מגילה (ספר אמרכל):

טו

[טו] סעודת פורים וכו'. וכן סעודת ראש חודש שחל בשבת (ירושלמי) ועיין סימן ת"כ:

טז

[טז] בלא ברכה וכו'. ובעשרה דשלא בזמנה בעינן עשרה, ובהגהות אשירי מסופק אי סגי בקטנים מגן אברהם, ומבואר דאף בעשרה קורין בלא ברכה וצריך עיון, ועיין בטור ובית יוסף בשם הר"ן:

יז

[יז] יקרא בט"ו וכו'. בלא ברכה (בית יוסף ושבלי הלקט קמ"א), ואני אומר דיברך דשבלי הלקט לא כתב אלא אם יש מי שמסתפק בדבר לא יברך רצה לומר שאם יהיה לו ראיה נגד זה אבל הוא עצמו פסק דמברך, וכן ראיתי בספר תניא שהיה אחר שבלי הלקט ונמשך אחריו ברוב דבריו פסק בסתם דיברך, ולפי זה נראה לי דכל שכן בן כרך שיוצא בי"ד לשיירא שקורא בברכה וכן משמע בתמים דעים סימן ק"ה, ומכל מקום יש ליקח עשרה שהרי כתב הר"ן הביאו בית יוסף בסימן זה וסוף סימן תר"ץ די"ד הוי שלא בזמנה לבני כרכים, ופשוט דאחר ט"ו לא יקרא ואם מבקש לקרות יקראנה כאדם הקורא בתורה בכתובים ולא יברך:

יח

[יח] [לבוש] חוזר וקורא וכו'. לכאורה קשה מזה על תירוץ אבודרהם שהבאתי לריש סימן זה:

יט

[יט] [לבוש] זמנה כל הלילה וכו'. אף דקריאת שמע עד חצות מגילה שאני דלא אתא למיפשע איידי דחביבא ליה (הרא"ש בסמ"ג). ומגן אברהם בריש סימן תרפ"ז תירץ דשאני מגילה דעיקר מצותה ביום, עד כאן. ולי נראה דבמגילה דרבנן לא החמירו, אך צריך עיון ב"ח סימן כ"ט מבואר דמגילה גרע מקריאת שמע וכמו שכתב מגן אברהם סימן תרצ"ב גופיה, לכן נראה לי דהכא לא קאמר אלא דזמנה כל הלילה ובאמת סמך על דין דקריאת שמע דלכתחילה עד חצות וכהאי גוונא איתא במשנה סוף פרק ב' דמגילה באכילת פסחים זמנה כל הלילה ופירש ברטנורה דלכתחילה עד חצות. כתב מגן אברהם שם אם לא קראה בלילה אינו קוראה אחר שעלה עמוד השחר, ולא דמי לקריאת שמע בסימן רל"ה דתלי בזמן שכיבה דאיכא אינשי דגני בההיא שעתא, אבל הכא תלי בלילה, עד כאן, וכן מצאתי בספר אמרכל:

כ

[כ] [לבוש] ואם קוראה וכו'. ובאונס קצת מותר לכתחילה (מגן אברהם סוף סימן תרצ"ב), עיין סימן נ"ח סעיף ג':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.