אליה רבה/אורח חיים/תריג

אליה רבה ‏ אורח חיים תריג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] מלוכלך וכו'. אבל להעביר הזוהמא אסור (ט"ז), וצריך עיון דבלבוש ריש סימן תרי"ד מבואר דמותר וכן במגן אברהם שם כתב בפשיטות דמותר:

ב

[ב] מותר וכו'. ויזהר שלא לרחוץ אלא מקום המטונף בלבד (ב"ח):

ג

[ג] [לבוש] ובלבד וכו'. קאי אכולהו דלעיל מתחילת הסימן (מלבושי יום טוב). ומה שהקשה ט"ז כאן פירשתי בסימן תקנ"ד:

ד

[ד] לדוכן וכו'. נטילה גמורה עד הפרק (מטה משה). ועיין סימן קכ"ח סעיף ו', לוים במקום שנהגו ליטול מותרים (ר"ש):

ה

[ה] [לבוש] עכשיו נהגו וכו'. זה לא קאי ארישא אחולה שאין בו סכנה דבזה נוהגין היתר כדמשמע מסידור דברי רמ"א וכן כל שהוא רפואה גמורה:

ו

[ו] עינים וכו'. ואם יש לפלוף על גבי עין ודאי לא גרע משאר מקומות דשרי:

ז

[ז] עד המתנים וכו'. קשה הא ביומא דף ע"ז ויעברני עד מתנים מכאן שמותר לעבור עד מתנים משמע דעד שמגיע למתנים מותר, רק למעלה אסור כדפירש רש"י שם. שוב נדפסו ט"ז ומגן אברהם והקשה נמי זה עיין שם, ואפשר דהחמיר השולחן ערוך מסכנת נפשות משום דאי אפשר לצמצם כל כך, אך קשה שכתב בבית יוסף שכן הוא בש"ס, לכן נראה לי דבש"ס קאי על מה דאמר עד אפסים עד ברכים, וחשיב ממטה למעלה, אבל בבית יוסף ושולחן ערוך קאי על דין עד צווארו וחשיב מלמעלה למטה ודו"ק. ובעיקר דין זה צריך עיון לי על הבית יוסף ושולחן ערוך וכן אחרונים, דמה דקאמר בש"ס שאני נחל דרדיפי מיא, מייירי דוקא בנחל היוצא מבית קדשי הקדשים כדאמר בש"ס שם דאפילו ספינות אי אפשר לילך לשם וכן משמע מפירוש רש"י שם וראיה לזה מרי"ף ורמב"ם וכל הפוסקים שכתבו סתמא דמותר עד צווארו ולא חילקו בכך וכן מסתימת הש"ס שם מבואר כך וצריך עיון:

ח

[ח] [לבוש] אבל מעבר לשוט וכו'. ולשון השולחן ערוך לעבור בספינה. ובאמת הטור הוא כלבוש ומשמע דדוקא שט ממש אסור ועיין סימן רמ"ח ס"ק ד' שם ביארתי כל זה, ועוד מוסיף דהטור הקשה זה לשונו, אם התירו רחיצה חמורה דהא אסמכוה אקרא כל שכן שיטא, עד כאן. פירוש דרחיצה ביום כיפור מצד עצמו חמורה דאסור משום עינוי מה שאין כן בשבתות שאין איסור ברחיצה רק מגזירה דרבנן לא שייך קל וחומר זה והוא ברור והשתא יראה דהמעיין שהט"ז לא דק במה שתמה על הבית יוסף וב"ח. גם מה שתירץ דברי הטור ליתא עיין שם כי קיצרתי:

ט

[ט] הרב וכו'. קשה פשיטא הא אפילו בשוה לו אסור אם אין גדול ממנו. ויש לומר דהוה אמינא דאי אפשר לתלמיד לילך יהא מותר לרבו לילך כדי שיקיים התלמיד מצות הקבלת פני רבו, או שילמד ממנו דבר. והשתא ניחא מה שהקשה כנסת הגדולה על דמיבעי הש"ס תלמיד אצל רב מהו, דנראה לי דמיבעי כשאי אפשר לילך ונראה לי דמזה יצא ללבוש מה שכתב ואפילו אין התלמיד וכו' והט"ז השיג וכתב לא ידעתי מקום לזה. ולעניות דעתי מקורו מגמרא כדפירשתי גם מה שתמה הט"ז דכיון דאיבעיא דלא מיפשטא הוא וספיקא דרבנן הוה ליה להטור לפסוק להחמיר. ולעניות דעתי לא קשה מידי דרחיצה חמירא, כמו שכתבתי לעיל בדברי הטור משום דאסמכוה אקרא:

י

[י] מותר לעבור וכו'. והב"ח החמיר, וקשה הא בסימן ש"א כתב על דברי רמ"א אלו כבר הורה זקן, ויש לומר דלענין שבת מקיל ולענין יום כיפור דאיכא נמי איסור רחיצה החמיר כנ"ל וכן ט"ז ומגן אברהם פסקו שלא לעבור:

יא

[יא] [לבוש] ויש אוסרין וכו'. בשולחן ערוך לא הביאן וכן הב"ח כתב שכל הפוסקים חולקים עליהם:

יב

[יב] כלה וכו'. והב"ח החמיר, כתב מגן אברהם וצריך עיון גדול ברש"י בכתובות דף ד' ע"א, עד כאן. ולעניות דעתי לפרשו על פי דברי הרא"ש לשם ודו"ק:

יג

[יג] אשה וכו'. הלובשת לבנים מותר לרחוץ מעט בין ירכותיה כמו בתשעה באב ותוך שבעה ביו"ד סימן שפ"א (מגן אברהם):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.