אליה רבה/אורח חיים/תרה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] זה תמורתי וכו'. במטה משה לא כתב אלא זה תמורתי, וכן כתב שיירי כנסת הגדולה שאין לומר שניהם וכן ראיתי בתשובת מהרי"ו קצ"א זה לשונו, ויאמר חת"ך רצה לומר חליפתי תמורתי כפרתי, זהו שם החותך חיים לכל חי, ויחשוב בלבו שהוא חייב מיתה כמו זה וזורקו לארץ כעין סקילה שוחטו הרג תפסו בידו בצוואר היינו חנק שורפו היינו שריפה, עד כאן. וכתב מטה משה חת"ך הוא שם המלאך הממונה על זה ויוצא מפסוק פות"ח א"ת ידי"ך סופי תיבות חת"ך, גם חת"ך בגימטריא זה יהיה לך לכפרה רמז שמלאך זה ממונה על זה הענין. האר"י ז"ל שוחטו באשמורת אחר סליחות כי אז רחמים גוברים של"ה, ובמעגלי צדק כתב אחר תפילת שחרית כמנהגינו:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] וסומכין וכו'. בט"ז תמה דאף שתרנגול אין ראוי לקרבן, מכל מקום אוסר מהרי"ל בסימן באומר בשר זה לפסח וכל שכן כאן דהוי כמקדיש קדשים בחוץ על כן יש למנוע, עד כאן. וכבר נתבאר דשם לחומרא בעלמא החמיר מהרי"ל ועוד דהוי כמקדיש דמי לפסח מה שאין כן הכא סמיכה על הראש ולא על הצוואר ולא על הצדדין רמב"ם פרק ג' מקרבנות:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] לזרוק וכו'. על הגגות או בחצר מקום שהעופות יכולין לקחת משם. בטור מייתי ראיה מחולין דף צ"ה רב נחמן איקלע לפום נהרא בערב יום כיפור אתו עורב שדו כבדי וכולייתא, אמר ליה רב כהנא שקול ואכול דהאידנא התירא שכיח טפי, ובמרדכי השיב על זה דשמא עורבים לקחוהו בבית ישראל ולא על הגגות, ותירץ הב"ח שאם נטלו מן הבית הוה ליה קבוע, ומגן אברהם כתב דלא דק הב"ח דכיון שהוא לא ראוהו כשנטלו לא הוה ליה קבוע, עיין ביו"ד סימן ק"י סוף סעיף ג', עד כאן. ולעניות דעתי דעת הב"ח נכון דהא כתבתי בספרי שם דאף שלא ראו שנטלו רק ראוהו יוצא מן המקולין הוי קבוע, והכי נמי ראו עורבים דאתו. עוד יש לומר דעורבים לא הוי כלקחו כותים, וזה צריך עיון לדינא. הקשה הט"ז על המרדכי הא אמרינן דהוי שדו כולייתא וכל שהוא דרך השלכה ודאי של איסור הוא כדאיתא ביו"ד לענין מצא בהמה באשפה, עד כאן. והוא תמוה דהתם אדם השליכו באשפה ודאי של איסור הוא, אבל הכא מיירי שעורבים שדו כולייתא. אך נראה לי לתרץ קושיית המרדכי דלשון הש"ס משמע דהרבה עורבים באו ושדו כבדי ובהרבה לא חיישינן שיכנסו לבית בשעה שאין בני אדם שם אלא השליכו על הגגות:

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] בני מעיים וכו'. וכבד וכליות בכלל, ומשמע בגמרא יכול ליטלו בן אדם אחר, ולכאורה קשיא הא בתשב"ץ סימן קכ"ו כתב הטעם כדי לרחם על העופות ואם כן אמאי יטלנו בן אדם אחר, לכן נראה לי דבגמרא לא קאמר אלא אחר שנטלו העורבים מגגות ושדו להו לרשות הרבים הוא דמותר ליטלן:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] כגון אווזים וכו'. במרדכי דיש ליקח אילים וכבשים וגדיים, והאר"י ז"ל כתב טעם דתרנגול נקרא גבר והוא סוד כפיית הגבור"ה:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] או פודים וכו'. וזה טוב יותר מליתן לעני התרנגול שיאמר זה השליך עוונותיו עליו ושלחו אלי, מהרי"ל הנזהר ליתן מעשר לא יקח הפדיון ממעשר אלא ממעות עצמו שם ושל"ה:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] ויחשוב וכו'. בספר אמרכל שעושין זכר לעקידת יצחק, שעל כל אבר שהקריב אומר זה תחת אבר של פלוני בני:

ח[עריכה]

[ח] לוקחות שתים וכו'. צידה לדרך מטה משה, יש כתבו דצריכין שלוש ולא ידעתי למה אם העובר נקיבה די בתרנגולת אחת עם אמה, עד כאן, וכן כתב הב"ח מיהו בהגהות מיימוני כתב דבעינן שלוש למעוברת, וכן כתב האר"י ז"ל ובאליהו זוטא כתבתי סמך דאין שנים יוצאין בתרנגול אחת דהא דוגמת קרבן הוא ולכפרה באין, וקיימא לן דאין שתים מביאין קרבן של חובה, וכמו שכתבו במנחת יהודה ונחלת יעקב ריש פרשת ויקרא. ועתה שנדפס ספר מגן אברהם וראיתי שכתב דבסוף פרק י"ב דמנחות איתא דשנים מקריבין אחת, עד כאן. ועיינתי שם דליתא דהתם מיירי מקרבן נדבה וכמו שכתב הרמב"ם פרק י"ד מהלכות מעשה קרבנות, וכן משמע במרדכי ריש יומא זה לשונו, שוחטין תרנגולת למספר בני הבית, עד כאן, וכן מצאתי בתשב"ץ מתשובת הגאונים דכל אחד צריך לבדו תרנגולת, לכן אין לשנות:

ט[עריכה]

[ט] תרנגולים לבנים וכו'. דוקא שמכרו לו לבן או קנה בין תרנגולים, אבל לדקדק ולשאול אחריה ולקנותה בדמים יקרים נראה מדרכי האמורי, (ב"ח):

י[עריכה]

[י] נוהגין לילך וכו'. ואין לומר תחינות שם, רק מה שמיוסד מקדמונים מאחר דאין אומרים תחנון (מגן אברהם), ועיין סוף סימן תקפ"א:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.