אליה רבה/אורח חיים/תקט

אליה רבה ‏ אורח חיים תקט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] לכם לרבות כל וכו'. תימא אם כן איך פסקו הטור בסימן תקי"ב דצרכי כותים אסור הא בש"ס [ביצה] דף כ"ח למד תנא קמא דאוסר במכשירין לכם ולא לכותי אבל לר' יהודה דלמד למכשירין מותר צרכי כותים (עולת שבת), ותימא לתמיהתו דבש"ס דף כ"א מבואר דכולי עלמא אוסרים צרכי כותים וכן מכל עובדא דמייתי התם וכן בדף כ' קאמר בית הלל הכי לכן נראה לי דסבירא ליה לר' יהודה תרתי שמעת מלכם וכהאי גוונא כתבו תוס' בפסחים דף מ"ז ד"ה לכם. שוב מצאתי בתמים דעים דף כ"ה ע"ד דמתרץ קושיא זו דתרי לכם כתיבי חד עצרת תהיה לכם והוא אתא למעוטי כותים, ואידך הוא לבדו יעשה לכם והוא אתא לרבות כל צרכיהם, ולרבנן חד למעוטי כותים וחד למעוטי כלבים ור' יהודה סבירא ליה כר' עקיבא דאמר נפש אפילו נפש בהמה ומשום הכי קיימא לן כר' יהודה, עד כאן, עוד נראה לי דסבירא ליה לר' יהודה דצרכי כותים נלמוד מאך כדפירש רש"י פרשת בא והוא ממכילתא ורא"ם וכל מפרשי רש"י תמהו על רש"י שלא הביא לימוד דש"ס הנזכר לעיל מלכם, ולעניות דעתי לא קשה מידי דהש"ס קאמר הכי אליבא דתנא קמא אבל לר' יהודה דבעי לכם למכשירין על כן למד צרכי כותי מאך ורש"י שם אליבא דר' יהודה שהרי פירש דמכשירין מותר:

ב

[ב] ונשבר וכו'. ויש מי שהורה לאיסור בנשבר או נכפף לגמרי ואפילו ביום טוב שאין עושין כלים ביום טוב ולא התירו אלא כשנעקם מעט (עבודת הקודש) וכן הסכים הר"ן, וזה נראה לי פירוש הרמב"ם פרק י"ד דפירש נרצף היינו נכפף לגמרי, וממילא בנעקם מעט כגון בנרצם דמותר והמגיד ובית יוסף דחקו בדבריו לחינם וכן נראה לי פירוש המרדכי בשפוד ארוך בסעיף ב' דמשמע אף שאי אפשר מערב יום טוב והיינו משום שעושה כלי וכן נראה לי להחמיר:

ג

[ג] ביום טוב וכו'. והוא הדין בערב יום טוב ולא ידע בו או שלא היה לו שהות לתקנו אבל אם שכח אסור וכן אם היה אפשר לתקנו בראשון אסור לתקנו ביום טוב שני (מהרי"ל מגן אברהם), ואף דבסימן תצ"ט סעיף ג' כתב דמסתפק אפשר דסבירא ליה להחמיר יותר בעשיית כלי:

ד

[ד] מותר לתקנו וכו'. נראה לי דאם יכול להשאיל לו אסור לתקנו וכן משמע סוף סימן תק"מ (מגן אברהם). מחט שנתעקמה אפילו מעט אין לפושטה ביד (ספר זכרונות):

ה

[ה] [לבוש] כדי שישרוף וכו'. ולא דמי לנר בסימן תקי"ד סעיף ה' דהתם נראה כמדליק שני נרות (מרדכי), ומה שכתב הלבוש שהיה אפשר וכו' הוסיף מנפשיה וכן כתב מגן אברהם ומרדכי גופיה לא משמע הכי וכבר פירשתי טעמו:

ו

[ו] על גבי עץ וכו'. או על גבי סכין אחר:

ז

[ז] ואין מורין וכו'. דוקא לחדד אבל להעביר שמנונית מורין להתיר בכל הנזכר לעיל חוץ על גבי משחזת דאפילו להעביר שמנונית אין מורין:

ח

[ח] לרבים וכו'. ואפילו לתלמידים אסור (עבודת הקודש) כל דבר הלכה ואין מורין כן אי יכול לאשתמוטי כגון הכא שאומר להעביר שמנונית עושה בפני רבים:

ט

[ט] אפילו על גבי עץ וכו'. אפילו להעביר שמנונית, וכן הדין כשנפגם מערב יום טוב (ב"ח):

י

[י] [לבוש] לא יעשה וכו'. ואם לא שמוהו מערב יום טוב במחטי אסור ליתנו במחט ביום טוב (מגן אברהם):

יא

[יא] ויזהר שלא יחתוך וכו'. בדרכי משה לא כתב כן אלא זה לשונו והוא הדין דמותר לחתוך דהא אי אפשר לעשותו מערב יום טוב אלא שנהגו לעשות זה בשרפת החוט, עד כאן, גם יש לומר דאחר שנשאר בעוף וחותכו לא מיקרי כלי מה שאין כן קודם שתופר, ועיין בכלבו דף נ"ט ע"ג וצריך עיון:

יב

[יב] [לבוש] שזה צריך וכו'. צריך עיון דבסימן שי"ד סעיף ט' פסק נמי להתיר בשבת:

יג

[יג] [לבוש] שהרי לא היה יכול וכו'. צריך עיון בבית יוסף ושולחן ערוך לא נזכר טעם זה גם מגן אברהם כתב בשם דרכי משה דאפילו אי אפשר לעשות מערב יום טוב שרי ולא הזכיר מדברי לבוש ועוד מדכתב השולחן ערוך שאפו בו פלאדי"ן ולא כתב בו ביום משמע דאף שאפה אתמול בו מותר דזה לא הוי מכשירין ולא תיקון כלי כלל וכן משמע במרדכי סוף ע"א ואף דבמרדכי פרק ב' דביצה כתב שאפה בו ביום, יש לומר דמעשה שהיה כך היה גם אפשר דלרבותא נקטו דאף שהוא בן יומו לא אמרינן דהוה תיקון כלי:

יד

[יד] [לבוש] ואין כאן תיקון כלי וכו'. צריך עיון דהא ודאי עדיף מהגעלה והטבלה, אלא נראה לי טעמא דכיון שדרך הסיקו כך כשאופה תחתיו אין נראה כלל כתיקון אלא הוי אוכל נפש דהא מיד אחר הליבון נותנו על המאכל אבל בליבון עד שמסיר הקליפה אין נראה כמבשל כיון שאין מסיק כל כך באפיה לכך הוי תיקון כמו בהגעלה וטבילה וכן משמע במרדכי:

טו

[טו] [לבוש] זה אין לעשות וכו'. ואם לא היה אפשר לעשות מערב יום טוב שרי (מגן אברהם בשם דרכי משה), וכמדומה שלא ראה בסמ"ק סימן קצ"ד זה לשונו ואי משום מכשירין הא פסקינן דאין מורין כן, ושמא חמיר טפי ממכשירין, עד כאן, וכן כתב הגהות מיימוני פרק א' וכלבו וידוע דמכשירין אין היתר אלא באפשר מערב יום טוב ואפילו הכי כתב דאסור משום דחמיר וכן משמע ממרדכי שהביא בית יוסף זה לשונו, משום תיקון כלי אין כאן שהרי נראה כמחמם לבשל תחתיה ומשום מכשירין נמי ליכא שהרי הבערה זו צריכה לבישול, עד כאן, מדכללינהו בתרי בבי נראה דאף דהיה מותר משום מכשירין היה אסור משום תיקון כלי אי לאו טעמא דנראה כמבשל תחתיהם ועיין ס"ק ב':

טז

[טז] [לבוש] וכן להגעיל וכו'. נראה אף שאי אפשר ביום טוב כמו ליבון אך בטבילת כלים אפשר להתיר בשאי אפשר בערב יום טוב אלא שאין מורין כן עיין סעיף א':

יז

[יז] מותר ללבנו ביום טוב וכו'. אף שאי אפשר מערב יום טוב שמדינא אין צריך ליבון כמו שכתב ביו"ד סימן ע"ו:

יח

[יח] מותר לטלטל וכו'. אבל אסור לאוכלו ולהשתמש בו (מגן אברהם):

יט

[יט] לצורך אוכל וכו'. פירוש כל אוכל נפש הוי שמחת יום טוב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.