אליה רבה/אורח חיים/תכ

אליה רבה ‏ אורח חיים תכ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] אבל לא מקוננות וכו'. ולחכם בפניו מקוננות (יורה דעה סימן ת"א), כתב מלבושי יום טוב נראה לי דאם נקבר אסור כמו במענות ומטפחות, עד כאן. יום השמועה אפילו רחוקה כבפניו דמי (יורה דעה שם):

ב

[ב] אין נוהגין וכו'. אפילו לחכם בפניו שהוא תחינה אלא דורשין עליו אם בר הכי הוא ואומרים קדיש אחר הדרשה (לבוש סימן תר"ע ותרצ"ו הביא שם מגן אברהם) ובשאינו חכם אסור לדרוש עליו, וגדולה מזו כתב מגן אברהם סוף סימן תקמ"ז דאין בזמנינו דין תלמיד חכם, ודעת הלבוש נראה לי דלענין זה אף בזמנינו יש תלמיד חכם כמו שכתב ביורה דעה סימן רמ"ג במסיים ובסמ"ע סוף סימן רס"ב, ואפשר דגם מגן אברהם לא החמיר אלא בחול המועד מדלא כתב כן בשום דוכתא רק בחול המועד וצריך עיון. כתבו הלבוש וש"ך יורה דעה סימן ת"א בערב שבת ובערב יום טוב אחר חצות אין אומרים אבל בערב ראש חודש ובערב חנוכה אומרים, ונראה דהוא הדין בערב פורים, פה פראג נוהגין שאין אומרים אפילו בערב ראש חודש אחר חצות וראשון עיקר דהא יש פוסקים אפילו ביום טוב לומר, ועיין יורה דעה סימן ת"א. והט"ז כתב דרמ"א מת בל"ג בעומר ואמרו עליו צידוק הדין, והוא הדין ט"ו באב וט"ו בשבט אבל לא בראש חודש וחנוכה ופורים וחדש ניסן דאלו יש בהן איסור מדין הש"ס, עד כאן. וליתא דניסן אינו אלא מנהג וכן בין יום כיפור לסוכות ומראש חודש סיון עד שבועות, אבל אסרו חג וט"ו אב וט"ו שבט מוזכר בש"ס ועיין סימן תקע"ג, ואפילו בל"ג בעומר נראה לי דאין לסמוך אלא לגדול הדור חס ושלום כמו רמ"א. ועל מגן אברהם יש תימא דבסימן תקע"ז כתב דאסרו חג הוא מדינא דש"ס ובסימן רפ"ח ס"ק ג' כתב דאינו אלא מנהג, ואפשר לחלק בין אסרו חג דשבועות שהוא מדינא ואסרו חג דפסח וסוכות ממנהגא אבל מדבריו משמע דכל אסרו חג קאמר:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.