אליה רבה/אורח חיים/שעז
< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
[א] והשניה לא עירבו כלל וכו'. דאם עירבה השניה לעצמו אין אוסרת החצר ומותרת אותה שעירבה לשפוך להדיא לגומא אבל כשלא עירבה הוה ליה רגל האסורה במקומה ואוסרת החצר עיין ריש סימן שע"ה (מגן אברהם):
ב[עריכה]
[ב] [לבוש] אבל אם הוא יתרה וכו'. תימא לי שהמגיד פרק ד' כתב דמיירי בחצר שהיא ארבע על ארבע (ט"ז), ולעניות דעתי המגיד קאי ארישא דרמב"ם דמותר לשפוך בחצר בלא עוקה כמו שנתבאר ריש סימן שנ"ז אבל בסיפא דעשו עוקה מיירי בפחות מארבע:
ג[עריכה]
[ג] [לבוש] גם על הטור וכו'. וכן ברמב"ם שם מבואר כן לכן נראה לי עיקר בטור וביישוב הלבוש אף שהט"ז כתב דמאן דמותיב שפיר מותיב ולבוש לא תירץ כלום:
ד[עריכה]
[ד] [לבוש] והוא הדין אם גם בני השניה וכו'. אין פירוש לדבריו למה לא תועיל גומא של זה גם לזה (ט"ז), ונראה לי כיון דמים שלו יורדין לעוקת חבירו גזרינן יותר שיוציא כל כליו מעליה לחצר ועיין ס"ק א' דילמא מותר באמת:
ה[עריכה]
[ה] [לבוש] הכל דברי מותר וכו'. דהא תוס' מתירים למי שעשה עוקה אף שלא עירבו תרווייהו ולהטור אסור כמו שכתב הלבוש טעמא דלעיל דחיישינן שישפוך אף בגומא הקרוב:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |