אליה רבה/אורח חיים/שע

אליה רבה ‏ אורח חיים שע

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] שאינן חשובין וכו'. והוא הדין סוכת החג בחג (יומא דף י'). ודין בית שער דבית הב"ח פוסק דאוסר ועיין סעיף ג':

ב

[ב] מחמת כובדן שהן וכו'. צריך עיון דבסימן ש"ח סעיף ב' אפילו משא עשר בני אדם מותר לטלטלין, ובשולחן ערוך שכתב מחמת כובדן או מחמת איסור שהם וכו' נראה לי דקאי שהם וכו' על מחמת איסור ולא על מחמת כובדן אבל על הלבוש צריך עיון. כתב מגן אברהם צריך עיון מה גבול יש לכובד זה דמשאוי שקשה לאחד נוחה לשניה, ובמטה משה כתב דוקא דברים המוקצים ויש להחמיר, עד כאן, ואני אומר דבכהאי גוונא אמרינן בש"ס עירובין דף ע"ז ע"ח כובדו קובעו וכן משמע בסימן שע"ב סעיף ח', ועיין מה שכתבתי בס"ק ח' שם דמה שאין דרך לטלטלן מחמת כובדן הוא הגבול. גם נראה לי דיש לומר דגם המטה משה מודה בכובדן ולא קאמר אלא לאפוקי דבר שמותר לטלטל לצורך מקומו ודו"ק:

ג

[ג] [לבוש] ואם ניטלן וכו'. אפילו שייר לזה פינה מיוחדת (מהרי"ק), ועיין תוספות יום טוב פרק כיצד משתתפין ודלא כעולת שבת:

ד

[ד] שנים הפנימיים וכו'. פירוש ביחד נותנין עירוב בין (השמשות) שהמחיצות שלהן מגיעות לתקרה בין אין מגיעות, ומורי חמי זכרונו לברכה פוטר הפנימית אם אין מחיצות מגיעות לתקרה ולא דק (ט"ז), ולעניות דעתי כוונת הב"ח אם מגיעות לתקרה מערבין כל אחד בפני עצמו ואם אין מגיעות מערבין ביחד ודו"ק וכן משמע בעירובין דף ע"ה ופוסקים. גם מה דמשמע מט"ז שאם אין דיורין בחצר פטורין לגמרי מעירוב ליתא דמבואר בבית יוסף דדוקא לשמואל שאין מערב אלא הפנימית דינא הכי אבל לר' יוחנן דשניהם הפנימיים מערבין אף שאין דיורין בחצר מערבין ומשמע נמי דכל אחד בפני עצמו מערב כדאמרן:

ה

[ה] יריעות וכו'. דוקא כשחברן במסמרות שלא יזיזם הרוח (עולת שבת), ועיין סעיף ד':

ו

[ו] שאין נוגעת וכו'. צריך עיון אם בנין קבוע הם דשמא דוקא במחיצות שעושה לפי שעה מיירי (עולת שבת), ולעניות דעתי ממרדכי ואגודה שאביא אחר זה דאף בבנין קבוע די בעירוב (ב"ח) כיון שאין מגיעות לתקרה:

ז

[ז] בעליות ממש וכו'. זה לשון המרדכי פרק הדר אבל בחדרים ועליות ממש החלוקים במחיצות גמורות אפילו עירוב בא אצלם צריך עירוב לכל אחד ואחד ובאגודה שם זה לשונו ולא דמי למחיצות המגיעות לתקרה דהך במחיצות ארעי כגון יריעות אבל הכא בבנין קבוע, עד כאן:

ח

[ח] [לבוש] ועוד דאין משאיל וכו'. ועיקר כטעם זה ואין לסמוך ולהתיר משום טעם ראשון במקום שאין שם שייכות טעם שני (בית יוסף ואחרונים). ולכאורה נראה דגם מטעם זה אין להתיר וכן משמע קצת בתשובת רמ"א סימן ק"כ, גם נראה לי ראיה מסעיף ב' דקאמר גם בשאלה בעינן תפיסת הבית ולא אמרינן דאין משאיל וכו' ומצי לסלוקינהו, עד כאן. ואם כן אפילו מטעם זה לבד יש להתיר כיון דמצי לסלוקינהו ולעיל סעיף ב' צריך לומר דמיירי באי אפשר לסלוקינהו ועיין סימן שפ"ב סעיף י"ח:

ט

[ט] פרס וכו'. ואפילו לחם בית יוסף, משמע בגמרא רועים הלנים בשדה אף שאוכלין בעיר אין אוסרין דאנן סהדי אילו ממטי להו ריפתא התם לאכול הוי ניחא להו וצריך עיון עיין סימן ת"ט סעיף ז' (מגן אברהם):

י

[י] לשלושים יום וכו'. משמע ביותר משלושים יום אסור (ט"ז ועולת שבת) וכן מבואר בסימן שפ"ז, אך צריך עיון דבבית יוסף סוף סימן זה כתב דאף בשלושים יום אוסר, גם צריך עיון דסותר עצמו. כתב הט"ז זה מיירי ביחיד הדר במקום אבל במקום שיש קהל ועשו עירובי חצירות בערב פסח כדרכינו אז פטור גם בזה כיון שלב בית דין מתנה על כל שיתוספו כמו שכתב סימן שס"ו סעיף ט', עד כאן, ולפי זה צריך עיון במה שכתב המגן אברהם סימן שצ"א זה לשונו רש"ל סימן י"ח כתב שקיבל מזקנים לאסור לטלטל ביריד לובלין ואולי מפני שרגילין לקבוע לבוא בכל יריד ויריד ורגיל אוסר מיד אפילו ישראל, עד כאן. וכי לא עשו בקהילה קדושה כזו ערובי חצירות, ונראה לי דסבירא להו עיקר כסברא ראשונה בסימן שס"ו סעיף ט' דלא אמרינן לב בית דין מתנה ומכל מקום ראוים הם לתקן ולהתנותן בפירוש. גם צריך עיון דמגן אברהם כתב כאן משמע דסבירא ליה לרמ"א דבישראל אפילו רגיל אינו אוסר, עד כאן, וכן מוכח מבית יוסף בסוף סימן זה דאם לא כן לוקמיה דברי שבלי הלקט אפילו מיד וברגיל ודו"ק, מכל מקום האורח עצמו אסור להוציא מביתו לחצר או לעיר מיד אפילו אינו רגיל דהבית מיוחד לאורח בשכירות דשכירות ליומא ממכר הוא ועיין סעיף ג' ותשובת רמ"א סימן פ"ה:

יא

[יא] אוסרים זה על זה וכו'. בשיש לכל אחד חדר מיוחד לאכילה כמו שכתב סעיף ג' ואם הוא במקום כותים צריכין לשכור רשותו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.