אליה רבה/אורח חיים/שט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] לאתויי ארבע אמות וכו'. דבריו תמוהין דהכי בחצר קיימין ולא ברשות הרבים כדפירש רש"י ריש פרק נוטל וכן משמע בתשובת הרא"ש כלל כ"ב והיינו משום איסור טילטול דאם רק מגביה ממקום למקום בא הא אסור ועיין סימן ש"ח סעיף ה' אפילו במנדנד אסור ולכך בטור ושולחן ערוך לא כתב אלא אתא לאתויי ולא ארבע אמות אך מצאתי (ברש"ל) [ברש"י] באלפסי אתא לאתויי ברשות הרבים, עד כאן, ונמי תמוה אם אין לו וכו' היינו בסתם תינוק כמו שכתב בספר התרומות מיהו באוחז בידו מותר:

ב[עריכה]

[ב] ויש אומרים וכו'. ונקטינן לחומרא כסברא ראשונה (ב"ח), ולעניות דעתי כדאי הרמב"ם לסמוך עליו משום סכנת חולי וגם רמב"ן בתראה הוא ור"ן הביאו:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] דהוי כמטלטל וכו'. פירוש ויבוא לטלטל הדינר בלחודיה כיון שראה שהתירו לזה מה שאין כן כשאוחז בידו ומלבושי יום טוב השיג עליו לחינם:

ד[עריכה]

[ד] כדופנה וכו'. כיון דהדקה שויא דופן (גמרא), משמע דאם לא הדקה לא (מגן אברהם). וצריך עיון דזה נאמר בגמרא [שבת] דף קכ"ה על אבן שבדלעת ופירש רש"י כיון דהדקה קשרה יפה אבל בדף קמ"ב בדין כלכלה נקובה לא נאמר זה כלל ובזה יש לומר אף דלא הדקה נעשה דופן כיון שהוא כנקב הדופן או שוליה ואי אפשר להשתמש בכלכלה בלא האבן מיהו מדכתב הבית יוסף דרי"ף השמיט דין דכלכלה משום דסמך על דין דלעת משמע דשוין הן ויש לדחות:

ה[עריכה]

[ה] והאבן וכו'. והוא הדין דבר אחר שהוא מוקצה כאבן ומשמע דכל דבר שאין לתלות שאותו פסולת שכיח באוכל לא חשבינן ליה פסולת עם האוכל להתיר טילטולין כשאוכל מרובה (שלטי גיבורים ריש פרק נוטל):

ו[עריכה]

[ו] יטול וכו'. ואין מטריחין אותו ליטול הפירות מתוך הסל בידו אבל אם הפירות מונחים בסלים קטנים תוך הכלכלה יטלם בידו מתוך הכלכלה (תוס' מגן אברהם):

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] ואינו צריך וכו'. כלומר ואינו רשאי לנערה (מלבושי יום טוב), ואני אומר דמלבושי יום טוב והלבוש לא ירדו לעומק בזה שהבינו מה שכתב הטור אבל אם צריך למקום החביות ולא תספיק לו הטיה יכול לטלטלה על כרחך דרצה לומר דלא תספיק שיצטרך גם כן אחר כך לסלק החביות וכמו שכתב הלבוש סעיף ה' ואינו נכון דמה בכך טוב לסלק אחר כך מטילטול דבר מוקצה ומכל שכן שאין איסור לעשות כן אלא נכון ברור פירוש הטור כמו שכתב בספר התרומות סימן רנ"ז ור"ן זה לשונם שאם היא מנער שם לא היה יכול לישב באותו מקום, עד כאן, והיינו שכתב הטור שלא תספיק וכו' וללבוש ומלבושי יום טוב אשתמיט דברי ספר התרומות ור"ן ואי יכול לנער למקום רחוק עד שעדיין יכול לישב באותו מקום זה ודאי צריך לעשות אלא שהוא מן הנמנע למשמעות הפוסקים הנזכרים לעיל ודו"ק:

ח[עריכה]

[ח] מטה וכו'. כשצריך לחביות למשוך יין דרך המגופה ולכר לישב עליו אבל כשאין צורך לו אלא דמתיירא שהמעות שמא יגנב משמע מפירוש רש"י במתניתין דשבת דף קמ"ב ובספר התרומות שם ורבינו ירוחם:

ט[עריכה]

[ט] על דעת שישארו וכו'. אבל אם לא היה דעתו שישארו שם בשבת ואחר כך שכחם שם מיקרי שוכח אף שהניחו בכוונה בערב שבת (בית יוסף), כתב מהרא"י סימן קצ"ג שהיה מי שעלה על דעתו דלא נעשה בסיס אלא אם כן הניח עליו דבר מוקצה בשביל שיתיישב בטוב אבל מה שמניחין דרך אקראי כמו שרגילין להשים בתיבה חפצים אלו על אלו מפני שאין לו ריוח לפנות לכל חפץ מקום בשולי התיבה לא חשיב מניח אלא שוכח ודחה דבריו עיין שם, ומגן אברהם כתב ולי נראה פשוט כדברי השואל דהא מטלטלן כנונא אגב קיטמא אף על גב שיש על האפר שברי עצים וכן מטלטלין תרומה וכו', עד כאן, ולעניות דעתי אין הנידון דומה לכל ראיות דשם הכלי הוא נמי בסיס להיתר כמו בכלכלה מליאה פירות מה שאין כן בדין מהרא"י דדבר מוקצה מונח על חפץ ולטלטל החפץ קאמר דאסור וכמו שכתב הלבוש סעיף ג' אבל אם הניח אבן במזיד על כלי ריקן וכו' והוא מדברי בית יוסף, אך קשה לי על הבית יוסף ולבוש דהא בחביות מבואר פרק הנוטל דמיירי שיש בתוכו יין ואם כן הוי החביות בסיס נמי להיתר ואפילו הכי אסור במניח:

י[עריכה]

[י] ויש אומרים וכו'. משמע שראוי להחמיר כסברא ראשונה אבל בסימן רע"ז ס"ק י"א כתבתי להקל בהפסד וכן פסק אגודה ועיין בית יוסף סוף סימן רנ"ט וכן כתב רוקח סימן קל"ט:

יא[עריכה]

[יא] [לבוש] שהרי וכו'. כבר כתבתי בס"ק ז' דליתא לפירוש זה:

יב[עריכה]

[יב] שאין וכו'. ואם עושה לדעת חבירו אוסר ואפילו עושה שלא לדעת אם מסתמא ניחא ליה משמע במגן אברהם דאוסר במי ששכר וכו' כפול סוף סימן רס"ו ושם נתבאר:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.