אליה רבה/אורח חיים/רכט

אליה רבה ‏ אורח חיים רכט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] במאמרו וכו'. בראב"ן סימן ר' כתב הנוסח ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל הנאמן במאמרו וקיים בבריתו ברוך אתה ה' זוכר הברית, עד כאן. ומזה קשה על מה שכתבו הפרישה והב"ח בשם רש"ל דלכל הפוסקים אין חתימה בברכה זו ועל כן תמהו על מה שנהג לחתום והטיח עליהם הרבה ולפי מה שכתבתי יש להם על מי לסמוך, והבית יוסף שכתב לדברי הכל אין חתימה וכו', היינו דקאי על הרי"ף ותוספות שהזכיר קודם זה. ומכל מקום לדינא עיקר כנוסחא שלנו שכתב הלבוש. בש"ס פרק אין דורשין המסתכל בקשת עיניו כהות. אחד יצא מבית הכנסת אחר שאמר השליח ציבור האל הקדוש ובירך על הקשת אף שעוסק במצוה דעניות אמן אחר השליח ציבור מכל מקום ברכת קשת עדיפא מפני שעוברת (ספר חסידים תת"י):

ב

[ב] [לבוש] שלושה שעות וכו'. כתב לחם חמודות לא ידעתי זה מנין לו, עד כאן. ועיין לקמן בהלכות ראש חודש בחשבון התקופות כתב שביום רביעי שלוש שעות על היום נתלו המאורות עיין שם, ומלבושי יום טוב כתב ומכל מקום נראה לי דיכול לברך כן כל היום ולפחות עד חצות, עד כאן. וזה דלא כמגן אברהם שכתב שלא לברך אחר שלוש, וכן בספר צדה לדרך דף ס"א משמע כדברי מלבושי יום טוב, ומכל מקום לכתחילה יברכו כשיוצאים מבית הכנסת בשחרית שמתאספים הקהל יחד:

ג

[ג] מזל טלה וכו'. ואם תאמר דהוה ליה למימר מזל בעת"ו ולמה אמר מזלות בעת"ם, ויש לומר דמזל טלה נחשב לראשון שבמזלות וכשהוא עולה בקצת המזרח נמצא כל המזלות עולים בעתם זה אחר זה:

ד

[ד] [לבוש] זו גם כן וכו'. תימא איך קאמר צריכין לברך גם כן הא הנך יש אומרים לא סבירא ליה סברא ראשונה כמבואר בבית יוסף, ומהאי טעמא כתב בכנסת הגדולה דאין נוהגין לברך כלל על החמה בתקופתה משום ספק ברכות להקל. ומכל מקום לדינא מבואר מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים כסברא ראשונה וכן סתם בשולחן ערוך, וטעמא נראה לי דיש אומרים הוא על פי הירושלמי, וסברא הראשונה הוא ש"ס דילן, ולשון הראב"ן כל אחד מישראל יברך. גרסינן פרק הרואה דף נ"ט אמר ר' יהושע בן לוי הרואה רקיע בטהרתה אומר ברוך עושה בראשית, אימתי אמר אביי כי אתי מיטרה כולה לילה ובצפרא אתי איסתנא ומגלי לשמיא, עד כאן. ורי"ף ורמב"ם והרא"ש שהשמיטו נראה לי משום דקאמר התם ופליגא דרפרם בר פפא דאמר מיום שחרב בית המקדש לא נראית רקיע בטהרתה וסבירא ליה כרפרם, אבל לפי סוגיא דשמעתתא משמע דהלכה כר' יהושע בן לוי, וכן פסקו בבעל הלכות גדולות וראב"ן ואגודה, ותימא על בית יוסף שלא הזכיר מזה, ועיין בירושלמי וערוך ערך חמה וצריך עיון:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.