אליה רבה/אורח חיים/רכא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רכא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] תדירין בגשמים וכו'. לשון רמ"א ואין נעצרין כל כך, ופירשו נחלת צבי ועולת תמיד דאף בעצירת גשמים נמי אין מברכין לפי שאין נעצרין כל כך, ומדברי הלבוש משמע דאם נעצרין מברכין, כמו שכתב בית יוסף וכן כתב ט"ז, ובארץ ישראל כשאין הגשמים נעצרין צריך עיון לדינא. כתב תשובת רדב"ז [שי"ט] הרואה נילוס בזמן שהוא חסר ורואה אותו בזמן שהוא גדל ושמח בראותו מברך שהחיינו אפילו אין לו קרקע, ומי שרואה אותו בכל יום לא יברך, ואם רואה מים שבכלי"ג אם כבר ראה המים במקום ובנילוס אין לו לברך, אבל אם לא ראה אלא עתה בכלי"ג מברך:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] אל ההודאות וכו'. תמיהני מה ראה לשנות הנוסחא מלשון השולחן ערוך אל רוב ההודאות, ובאמת שהר"ז הלוי הביאו הר"ן ריש תענית פסק הכי ופירש הש"ס לימרינהו לתרווייהו אמר ר' יהודא וא"ר יוחנן עיין שם, מיהו מדלא הביאו הבית יוסף ודאי דחויא הוא כמו שדחוהו הר"ן בשם הרמב"ן שם, וכן הוא בש"ס דילן להדיא בדף נ"ט ובתענית דף ז', וכן מבואר מפירוש רש"י ותוס' שם, וכן ראיתי בבעל הלכות גדולות ורי"ף ורמב"ם והרא"ש ורשב"א ותוספות הרבינו יונה, והטעם דרוב זה הוא תואר כמו רב, ועוד שכל טיפה וטיפה צריך שבח צריך להזכיר בחתימה לשון ריבוי מעין הפתיחה:

ג[עריכה]

[ג] ואין לו שותף וכו'. כתב הש"ך דאם יש לו אשה ובנים הוי כשותף, וקשה דאם כן מאי דחק הש"ס הוה ליה לשנוייא כגון דאיכא אשה ובנים, אלא על כרחך לא מהני דהוי אין להם חלק בשדה, עד כאן לשון מגן אברהם. ולא קשה מידי דהרי משני אחר כך דאיכא בני חבורא דשתי בהדיה ואפילו הכי פירשו תוס' וכל הפוסקים דהוא הדין אשתו ובניו עמו, ואם כן מאי דמשני הכא הא דאית ליה שותפות, יש לומר נמי דהוא הדין אשתו ובניו. וראיה לזה מה שדקדקתי בשבת בראשית תנ"ב כשכבדוני לדרוש ולחנוך בית הכנסת מייזל כשנתחדשה אחר השריפה פה פראג ודקדקתי על הא דמשני הש"ס [ברכות] דף נ"ט דבנה בית חדש מיירי בדלית ליה שותף, והא דגשמים מברך הטוב והמטיב מיירי בדאית ליה ארעא בשותפות, הא תרי בבא רישא וסיפא נקט מתניתין בסתם מפרש רישא בכך וסיפא בכך, הוה ליה למתניתין לפרש. ופירשתי דרך דרש דאיתא בסוטה דף מ"ד הכן בחוץ מלאכתך זה בית ועתדה בשדה לך זה שדה אחר ובנית ביתך זה אשה, ואם כן לא הוי צריך לפרש דכשבונה הבית על כרחך לית ליה שותפות דהא אין לו עדיין אשה, אבל בגשמים דצריך ליה לשדהו מסתמא כבר נשא אשה כיון שהכין לו שדה, דהא ועתדה לשון הכנה ובדרוש הארכתי בעסק זה. ועוד דהא להרא"ש ורש"י ורשב"א וריא"ז מפרשים דאף דלית לית שותפות כיון דאית ליה ארעא מברך הטוב והמטיב שהרי כל מי שיש לו קרקע שותף עמו בטובה, ואף דלא קיימא לן הכי היינו משום דרי"ף ורמב"ם לא פירשו דצריכין שיהא שותף בקרקע שלו, והבית יוסף לטעמיה דפסק כרי"ף ורמב"ם, אבל לענין זה שיש לו אשה ודאי יש לפסוק כוותייהו. ובענין זה קשיא לי על הרא"ש דגריס בש"ס אידי ואידי דאית להוא לדידה כדי לפרש פירוש זה, ואדרבה אם לא גריס כן נוכל לפרש פירוש זה כדפירשתי שם, ודו"ק. ועוד נראה לי דלגירסא זו קאי על הא דמודים דמיירי בדאית ליה ארעא ולית ליה שותפות מברך בגשמים מודים ולא שהחיינו, ובדאיתא שותפות מברך הטוב. ובזה נראה לי לפרש דברי בעל הלכות גדולות שכתב בדאית ארעא מברך מודים והוא תמוה, אלא גריס כגירסא זו, והיינו דפירש רש"י דלא גרסינן הכי, ומכל מקום על הרא"ש תימא. כתב מגן אברהם דכותים שותף מברך שהחיינו דטובת כותים אינה קרויה טובה, כמו שכתבו תוס' בסנהדרין דף ל"ז:

ד[עריכה]

[ד] שהשומע וכו'. דעת הנחלת צבי דאפילו בדלית ליה ארעא מברך הטוב בשמיעה וכן משמע בעולת תמיד, ודעת מגן אברהם נראה דאין מברך כלל ואפילו מודים בדלית ליה ארעא, ואין מברך בשומע הטוב אלא ביש שדה בשותפות, ומה שתמה הנחלת צבי על הלבוש ממילא מיושב למעיין, עיין שם. ומכל מקום לדינא נראה לי מפשטא דש"ס בנחלת צבי ועולת תמיד דפריך סתמא בפשיטות דשמע משמע היינו בשורות טובות דמברך הטוב, עיין שם. וכן יש לכוין דברי חידושי הרשב"א כמו שכתבתי דלא מברך אבשורות טובות אלא בדאיכא שותפות בהדיא היינו בשאר בשורות אבל בגשמים לעולם איכא שותפות בהדיא דאזיל לשיטתיה כדאמרן. ודברי מגן אברהם קצת תמוהין בזה עיין שם, ואפילו בדלית ליה ארעא, מכל מקום בשמיעה דלא שייך לברך מודים מברך הטוב והמטיב, ואפשר דאפילו הרי"ף ורמב"ם מודים לזה דלא שייך בשמיעה זו לברך שהחיינו כמו שכתב הב"ח סימן רכ"ב וצריך עיון:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.