אליה רבה/אורח חיים/רכ

אליה רבה ‏ אורח חיים רכ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ונפשו עגומה וכו'. כתב הדרישה דקדק לומר ונפשו עגומה משום שאף שאינו מן החלומות שמתענים עליהם וגם אינו מרומז בחלום שום דבר רע מכל מקום כיון דנפשו עגומה עליו יתענה משום דאף דאיהו אינו רואה מזלו רואהו משום הכי נפשו עגומה, עד כאן. ולא ידעתי איך דקדק דיתענה דהא לא נזכר בטור נפשו עגומה אלא בהטבה סימן רפ"ח מיהו לקמן יתבאר לדינא דגם הב"ח פוסק כן. עוד כתב דזמן הטבה הוא בסוף היום אחר מעריב, עד כאן, וכן כתב בשל"ה דף ר' בשם ר"ש אלמולו דבלילה אחר תענית עושין ההטבה, אלא שהוא כתב שיש להטיב מיד בשחרית כי זריזין מקדימין למצוה, ואין לומר שזכות התענית יסייע דמיד שקיבל והתחיל הוי כהתענה, עד כאן. ובאמת לאו ראיה כל כך דמכל מקום זכותו עדיף בשכבר נעשה, מיהו ממה שכתב בדף קל"ד בשם סדר היום שיטיב החלום בשבת אף ששואל צרכיו מכל מקום פיקוח נפש דוחה וכו' מבואר דמטיבין מיד בשחרית, מיהו אפשר לפרש דמיירי כשאין מתענה בשבת ודחוק. יזכיר החלום במחשבתו בשעת הטבה, ואם מטיבין שתים במעמד אחד גם השלישי צריך להטיב לו אף על פי שלא חלם לו באותו פעם (ברכות מהר"ם מרוטנבורג):

ב

[ב] [לבוש] לטב שבע וכו'. מצוה להמצא עם השלושה להיטיב מפני שמשיב נפש המתענה (ס"ס). כתב מלבושי יום טוב לפירוש אחד דתוס' אין לומר שבע זימנין שאינו מכלל לאומרו אלא הש"ס אומר שצריך שיאמרו שבע זימנין וכן הוא דרכי, עד כאן לשונו, ומשאר כל הפוסקים לא משמע כן. והב"ח כתב בשם רש"ל דיש לנהוג לומר שלוש פעמים חלמא טבא חזאי, ועונין אחריו ארבע פעמים טבא הוא עד שבע זימנין, ואחר כך אומר עוד שלוש פעמים חלמא טבא חזאי, והן עונין אחריו שלוש פעמים טבא הוא וכו' שבע זימנין וכו' דבזה יוצא ידי שני הפירושים בתוס', עד כאן. מיהו סיים הב"ח שעולם נוהגין לומר הכל שבע פעמים וכן הפרישה השיג על דברי רש"ל ומסיק שאין לשנות מלומר הכל יחד שבע פעמים. כתב בית יוסף ואחרונים בשם הכלבו אל יאמר לך אכול בשמחה לחמיך שהוא ראשי תיבות אבל, אלא כך יאמרו לך בשמחה אכול לחמך, עד כאן. ועיינתי בכלבו גופיה סימן ל' וכתב זה לשונו יאמרו לך אכול לחמך בשמחה:

ג

[ג] יפה תענית וכו'. כתב שיירי כנסת הגדולה עוברות ומניקות שחלמו חלום הסברא לכאן ולכאן אפשר דאין מתענות מקל וחומר דתענית ציבור שאינו יום כיפור ותשעה באב דאין מתענות מכל שכן חלום, ואפשר בהיפך דמה לתענית ציבור ששבת דוחהו דנאמר בחלום שדוחה השבת, ומכל מקום הסכמתי שלא יתענו מפני הסכנה וספק נפשות להקל, עד כאן. ועולת תמיד כתב ונראה דאם מתייראים לנפשם יש להקל להתענות, עד כאן, ולפי מה שכתבתי לקמן סימן תקנ"ד ותר"ב דנהגו להתענות אף בשאר צומות כשהן בריאות אם כן אזלא הסברא דשיירי כנסת הגדולה, ונראה דכן ראוי להורות בתענית חלום. תשלום דינים אלו נתבארו לקמן סימן רפ"ח בחלק שני. כתב בספר חסידים סימן רכ"ו לא אמרו יפה תענית לחלום אלא לעושי תשובה עם התענית ועיין שם סימן תמ"א נפלאות ואם התענו עשרה תענית חלום בשבת ורוצים להתפלל תפילת מנחה בחזרה פסק בשיירי כנסת הגדולה דיאמר השליח ציבור ענינו, ונראה נמי באלהי נצור. ונראה דכן הדין בתענית ציבור בראש חודש שיתבאר לקמן סימן תקע"ב דיאמר השליח ציבור במוסף בחזרה ענינו בחתימה ברכה באלהי נצור, וכן משמע בטור ובית יוסף. עוד כתב שיירי כנסת הגדולה בערב פסח כשמתפללים עשרה בכורים יאמר השליח ציבור בחזרה ענינו בשומע תפילה, עד כאן. ולעניות דעתי יאמר קודם רפאינו כמו בשאר ימי תענית, ועיין לקמן סימן תק"ע שם עוד מזה, ועיין בטור שכתב בסימן זה ומסיק בירושלמי כמאן דאמר בעבודה. וקשה דבקיצור פסקי הרא"ש פרק אין עומדין כתב שני דעות בזה, ועל פי זה יש לפרש מה שכתב הטור כיון דאיכא פלוגתא וכו', ועיין בבית יוסף כי קיצרתי בספר הזה במאי שאינו מבצבץ מיניה פסק ההלכה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.