אליה רבה/אורח חיים/קסג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קסג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] וכן אם וכו'. בשולחן ערוך משמע דאינן שוין דלפניו אפילו ארבע מילין גופיה יחזור אם אין יותר מארבע מילין ולאחוריו דוקא תוך מיל יחזור, אבל מיל גופיה אפילו אין יותר אינו חוזר, וכן משמע בש"ס פסחים דף מ"ו. ומלבוש דכללינהו בחדא משמע דגם לאחוריו חוזר במיל גופיה אם אין יותר ממיל, וכן משמע לעיל סימן צ"ב סעיף ד' בתפילה, וכמו שכתב בית יוסף בשם הרמב"ם שם, גם דברי שולחן ערוך שם מראין כן, ולפי זה דברי שולחן ערוך סותרים, ועיין מה שכתבתי שם ס"ק ה'. ונראה דסבירא ליה לשולחן ערוך הכא להקל כיון דרמב"ם פוסק בכורך מפה אין צריך נטילה לעולם אפילו יש מים, ואף דלא קיימא לן כוותיה בזה מכל מקום אין להחמיר בדבריו במיל עצמו כיון דגם לדידיה לא עבדינן איסורא כיון שכורך במפה, וכהאי גוונא כתב הש"ך ביו"ד סימן נ"ד ס"ק ט' בשם דרכי משה:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] בלא נטילה וכו'. אפילו בשיש ספק אם ימצא מים תוך מיל, מגן אברהם. כתב כנסת הגדולה אם אין לו אלא מים פסולים לנטילת ידים יכול ליטול בהן בלא ברכה, ולא חיישינן שיטעו שהם כשרים:

ג[עריכה]

[ג] בידיו במפה וכו'. בשולחן ערוך מבואר דדבר שטיבולו במשקה שוה לכל זה לדין פת וכן כתב בלחם חמודות דף רכ"ג, וצריך עיון על הלבוש שהשמיט. ונראה לעניות דעתי משום דבית יוסף כתב כן בשם הרמב"ם וסבירא ליה ללבוש דרמב"ם לטעמיה אזיל דסבירא ליה דנטילה לדבר שטיבולו במשקה הוי נטילה גמורה ומברכין עליו כמו שכתב בבית יוסף סימן קנ"ח, אבל לדידן דקיימא לן דאין מברכין אין דינו בזה כפת. ודעת השולחן ערוך נראה דאזלינן לחומרא ולעיל טעמא דספק ברכות להקל, ומשמע מבית יוסף סימן קנ"ח גבי בשר צלי דהוא הדין במאכיל צריך האוכל נטילה בדבר שטיבולו במשקה:

ד[עריכה]

[ד] על ידי כף וכו'. כן כתב רמ"א, וצריך עיון דלא נזכר בבית יוסף אלא מפה ומנא ליה בכף, ואין לומר דכיון דבשניהם אינו נוגע בפת שוין הן דהא מצינו דרמב"ם מתיר על ידי מפה ואוסר במגריפה שקורין בלשון אשכנז גאפיל, ומסתמא כף ומגריפה דין אחד להם כדמשמע בלחם חמודות דף רכ"ג. וטעמא דרמב"ם נראה לי דבכורך במפה איכא היכר טפי מכף וממגריפה ולא חיישינן דנגע, ונמי ניחא על הא דפסק הרמב"ם באוכל שצריך נטילת ידים אף שאינו נוגע ואחר נותן לתוך פיו אלא דסבירא ליה דבכורך במפה איכא היכר טפי, ואולי סבירא ליה לרמ"א כיון דלדידן אין היתר במפה אלא דהיה רחוק כשיעור דמדינא מותר אפילו בלא מפה אין לחלק בזה בין מפה לכף ומזה ראיה למאי שאכתוב בסמוך:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] דכיון דחולין וכו'. לעניות דעתי לא צריכין לטעם זה אלא לרמב"ם דמתיר אף ביש לו מים, אבל לדידן דאין מתירין במפה אלא כשאין לו מים תוך השיעור לא צריכין לזה דבאמת אם אין לו מפה נמי מותר לו לאכול בלא נטילה, אלא דביש לו מפה צריך לכרוך במפה דוקא גם דברי בית יוסף יש לפרש כן:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] דהכהנים וכו'. כתב רש"ל סימן ל"ד דלכהנים התירו אף במפה אפילו לחולין כדאיתא להדיא בסוגיא עיין שם. ותמיהני דלא מצינו זה מפורש בסוגיא דחולין דף ק"ז דיש לומר דרב אמי ורב אסי אכלו תרומה, ויותר תימא דתוס' ביומא דף ע"ט ד"ה הא וכו' כתבו להדיא דדוקא תרומה מותר לכהנים ולא חולין, וכן משמע לי מתורת הבית הארוך דף קנ"ט ע"א שכתב זה לשונו, ורב אמי ורב אסי כהנים אוכלי תרומה הוי, עד כאן, משמע דדוקא כיון שאכלו תרומה היו כורכים במפה:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] או אוכל על ידי וכו'. בעולת תמיד הבין דברי לבוש המאכיל תוחבו לתוך פיו על ידי כף, ואין במשמע לשונו כך דאם כן הכי הוה ליה למימר אפילו אוכל על ידי כף ומדקאמר או אוכל מבואר דהכי קאמר או שאין אחר מאכילו אלא נותן בעצמו לתוך פיו על ידי כף, ואף שכבר כתבו הלבוש בריש סימן זה, מכל מקום נקטו הכא לכללו בטעם דלא פלוג רבנן, מיהו לדינא כתב דמשק אליעזר דאף שהמאכיל תוחבו על ידי מפה או כף בעינא נטילת ידים וצריך עיון. כתב רש"ל מי שאוכל חולין בטהרה אף המאכיל צריך ליטול שלא יטמא המאכל, עד כאן ואם תוחבו על ידי כף יראה להקל בזה:

ח[עריכה]

[ח] למי שלא נטל וכו'. אפילו כשפרוסה של אוכל והיה יכול ליטלו לבדו מכל מקום הוי מסייע ידי עוברי עבירה מגן אברהם, וכן מבואר בש"ך ליו"ד סימן קנ"א סעיף א'. וכל זה בידוע שאינו נוטל, אבל בספק נראה דינו כדלקמן סימן קס"ט סעיף ב' בברכת המזון שאם נותן בתורת צדקה אף שאין יודע שנוטל נותן לעני וכן משמע בלבוש שם ולחם חמודות שם וכן בשל"ה, מיהו טוב הדבר כשנותן לעני דלא קים ליה בגויה שיאמר לו קח זה ותטול ידך ותברך:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.