אליה רבה/אורח חיים/קמד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קמד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] מסוף הספר לתחילתו וכו'. פירוש דאסור לקרות למפרע בכל הנביאים וכן משמע בר"ן פרק הקורא עומד:

ב[עריכה]

[ב] שוש אשיש וכו'. הטעם בלבוש דלא משום הפטרה קאמר לה אלא משום זמר בעלמא לא הוי בכלל, עד כאן. בבית יוסף עוד טעם דבימי הש"ס כל הספרים היה בגליון כספר תורה אבל לדידן שהפטרות נכתבים בקונטרסים יכול לעשות סימן שימצא במהרה, ועיין לקמן במנהגים סעיף ג':

ג[עריכה]

[ג] גוללים וידחה וכו'. ואין נוהגין כתשובת הרשב"א שכתב דיקראו בחומש, וקשה לי דרשב"א גופיה סותר אהדדי דהא כתב הר' דוד אבודרהם דף י' בשם הרשב"א אף שכבר בירך בשחר חייב לברך למצות קריאת התקנות עזרא ואותה תקנה לא נתקנה אלא בקריאת הספר תורה, עד כאן. ואם כן ודאי אין התקנה בחומש, גם ראיה שהביא הרשב"א מדקורא כהן גדול אך בעשור בעל פה לאו ראיה לפי זה דשם אינה מצד התקנה, גם מגן אברהם תמה על שולחן ערוך מהא דכהן גדול ונדחק, ולעניות דעתי מיושב. גם אישתמיטתיה מה שכתב הב"ח בסוף סימן זה דבימיהם היה עומד ספר תורה חוץ מהבית הוא דאין יגלל, ולמאי דפירשתי בסימן קמ"ג ס"ק ג' דמיירי בחומש העשוי בגלילה כתיקון ספר תורה ניחא, אבל כתבתי שם דמשמע דמיירי בחומשין שלנו וז"ל, ועיין בט"ז ליו"ד סימן רע"ט כמה שהאריך ואישתמיטתיה דברי הגדולים הנזכרים לעיל. ונראה מדברי הגדולים הנזכרים לעיל שברכת התורה אינה אלא דרבנן וכו' מתשובת הרשב"א שהביא בית יוסף בסימן מ"ז בד"ה כתב וכו', וכן כתב בתשובת מנחם עזריה סימן נ"ט, ובספר באר שבע דף נ"ח השיג עליו באריכות דאף שכבר בירך בשחר הוא מן התורה, ואישתמיטתיה פוסקים הנזכרים לעיל. גם מה שדייק הכא מטור סימן מ"ז כתב דאותו ברכה ניתקנה ולא כתב תיקנו, עד כאן, ותימא עליו הא בטור סימן קל"ט. כתב בשם רבינו יחיאל לשון תיקנו גם בלשון פוסקים הנזכרים לעיל הוא אפילו על תקנת עזרא נתקנה, גם ראיה שהביא מש"ס ברכות דף כ"א מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר כי שם ה' אקרא, לאו ראיה דנראה לי שהוא אסמכתא, וכן מצאתי מגילת אסתר דף ע"ט שפירש כן דעת הרמב"ם. ועוד נראה לי דכיון דר' אבהו ריש פרק שלושה שאכלו אמר מנין לברכת זימון דכתיב כי שם ה' אקרא וגו', אם כן לא סבירא ליה הך דרשה דברכת התורה:

ד[עריכה]

[ד] לאדם אחד בשני ספרי תורה וכו'. אבל ספר תורה אחד כגון שעלה לרביעי ואחד כיבדו לששי או אחרון, כתב הפרישה נראה לי דמותר, גם מדכתב הריב"ש בבית יוסף סימן רפ"ב לענין מפטיר אם יכול לעלות מי שקרא בתורה וצידד לאיסור מטעם שכבר שלמו החיובים והוי כברכה לבטלה, משמע דקודם לכן מותר, ואפילו שלא בשעת הדחק עד כאן לשונו. אבל הב"ח כתב בפשיטות דאפילו למפטיר מותר, וכן כתב במהרי"ל שהוא עלה למפטיר אף שעלה ללוי וצריך עיון. שוב עיינתי בדברי ריב"ש דמודה דעולה גם למפטיר אף שכבר עלו ולא מסתפק אלא באחרון שעולה למפטיר אי צריך לחזור ולקרותו לברך משום דליכא טעמא דחשש הנכנסים בזמן מועט כזה עיין שם, וזה מן התימא על הפרישה. מיהו לדינא אין להקל אפילו בשבעה קרואין עצמן לקרות שני פעמים אלא בשעת הדחק, וטעמא כתבתי בסימן רפ"ב ס"ק יו"ד בשם אור זרוע ודרכי משה משום ברוב עם הדרת מלך, ולפרישה אישמיטתיה מכל זה בספר תורה אחד דליכא פגם, אבל בשבת שמוציאין שתים או שלושה ספרי תורה אסור. ולכאורה נראה מי שעלה בספר תורה ראשונה מותר לעלות בשלישי דליכא חששא דפגם ראשונה כאן שלא קרא בשניה, אלא דמדקאמר הש"ס ביומא וסוטה התם תלתא גברי בתלתא ספרי תורה ליכא פגמא משמע דבתרי גברי נמי איכא פגמא, וכן משמע מסתימת הפוסקים, וטעמא דחיישינן שמא יודע עתה הפסול של ראשונה. וקצת קשה ממה שכתבתי בסימן קל"ה בשם בית יוסף גבי כהן דלא אמרינן שנודע עתה פגמו עיין שם, ויש לחלק. ועוד נראה לכאורה דדוקא כשאחרון עולה לספר תורה שניה אסור דומיא דכהן גדול שקרא לבד הכל, אבל כשאין קורא האחרון ליכא פגם, כיון דאחרון לא קרא בשניה. ובזה מתורץ תמיהת הב"ח על המנהג שקורין למפטיר בספר תורה שניה אף למי שעלה בראשונה עיין שם, דנראה דמנהגא לא היה אלא בשאר הקרואים ולא באחרון כנזכר לעיל. מיהו לדינא משמע מסתימת הפוסקים דאין חילוק, ומכל מקום יש בזה סניף לטעמים שכתבתי בסימן תרס"ט שיש להקל בשמחת תורה שמי שעלה בספר תורה ראשונה עולה נמי לחתן בראשית בספר תורה שניה עיין שם. שוב נדפס ספר מגן אברהם וראיתי שמקיל בזה גם בשאר ימות השנה, ולעניות דעתי אין להקל כל כך מטעמים שפירשתי:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.