אליה רבה/אורח חיים/קכה

אליה רבה ‏ אורח חיים קכה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] אין הציבור וכו'. נקדישך וכו' וכן לעומתן בדברי וכו', כן כתב הנחלת צבי ובבית יוסף נראה כמסתפק ולכן לא כתבו בשולחן ערוך, וכן בט"ז פסק שיאמרו, וכן בספר חסידים סימן תת"ט משמע דהקהל יאמרנו בלחש, ועיין בספר חסידים דצריך עיון להבין ועל פי זה אפשר לפרש ודו"ק. עוד כתב ספר חסידים דאסור ליחידים לומר ברוך כבוד קודם שיסיים השליח ציבור תיבת ואמרו, וכן בימלוך אסור קודם שיסיים השליח ציבור לאמור. כתב האבודרהם נקדש שמך בעולמך ותיקון בתחתון לעומתם, פירוש כל ארבע רוחות משבחים להקב"ה באיזה נוכח שירצה כי הכבוד מלא את כל רוחות ואינן צריכים להסיב פניהם שיש להם פנים לכל צד:

ב

[ב] עם השליח ציבור נקדישך וכו'. הטעם בלבוש שהרי השליח ציבור אומר אותו בשביל כל הציבור בלשון רבים על כרחך מפרש כן מה שכתב בית יוסף טעמו בשם תשובת הרא"ש אין אומרים דבר שבקדושה אלא בעשרה וצריך להבין להשליח ציבור ולענות אחריו, עד כאן. ובזה ניחא תמיהת הט"ז מסימן ק"ט דיאמר עם החזן נקדישך כו' ודו"ק. כתב בעל הלכות גדולות סימן י"ג אפילו יש מנין מלבדו אסור אפילו ללמוד אם לא בשעה שהחזן מנגן בשעת הניגון ולא בשעת שמחתך האותיות:

ג

[ג] ויש לישא וכו'. משמע שעיניו יהיו פתוחות וכן כתב הב"ח, ולא דמי לתפילה בסימן צ"ה דקיימא לן דעיניו למטה ודלא כט"ז, וכן כתב בספר זרע ברך וכן משמע בספר שבלי הלקט ותניא זה לשונו, בשעה שאומרים קדושה צריך לפסוע ג' פסיעות לפניו על שם מלכי צבאות ידודן ידודן כתיב ידדון בהליכה ידדון בחזרה, וכמה שלוש פסיעות כנגד מחנה ישראל שלוש פרסאות, מרכבה למדו אותם שישאו עיניהם למרום וידאו עקביהם עם גופם בעת קדושה כי אין להקב"ה הנאה לעולמו אלא באותו שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם באותו שעה אני אוחז בכסא כבודי ובדמות יעקב ומחבקה ומנשקה וכו' ומזכיר גלותם. וכתב בגליון מגן אברהם דוקא במלת קדוש ראשונה יש להביט לשמים אבל קדוש שאומרים פעם שניה ושלישית צריכין לומר בהשתחויה, עד כאן. ומפוסקים הנזכרים לעיל משמע דכולם שוין. ובתנחומא פרשת צו ובשתים יעופף מכאן תיקנו לעוף רגליו וכו' וכתב מגן אברהם ולא כאותן שדולגים וקופצים, עד כאן. ומדברי הלבוש יש להם לסמוך ועיין סוף סימן זה:

ד

[ד] [לבוש] כשם שמקדישין וכו'. בלבוש כתב, אבל בדינן ובהלכות מהר"י ווייל סימן ל"ז כתב שיש לומר שמקדישים במ"ם ולא בנו"ן, עד כאן. מלוא כל כ"ף ברפי והטעם כתב הפרישה משום דבלשון הקודש שייך לומר במ"ם ולא בנו"ן, ונראה שיפסיק קצת בין שמקדישין בין אותו, וטעמא כדלעיל סימן ס"א בקריאת שמע:

ה

[ה] ואין לדבר באמצע וכו'. כתב בדרכי משה מהרי"ל לא היה מדבר עד אחר אמן דהאל הקדוש, וכשהיה אומר ברוך כבוד ה' כורע וזוקף בשם וכן בימלוך היה כורע וזוקף בשם, עד כאן. ובשל"ה הקשה מסימן קי"ג סעיף ג' דאין לכרוע כלל בהודאה, ותירץ דאין מוחין אלא דוגמת מה שתיקנו חז"ל והם לא תיקנו רק בברכה שיש בה שם ומלכות, וסיים ואני קיבלתי בשעה שאומרים ברוך כבוד ה' וימלוך צריך גם כן להרים עקביהם עם גופן כלפי מעלה כמו בקדוש, עד כאן, וכן נוהגים אף שיש מי שכתב להרים על רגלים. כתב ר' דוד אבודרהם ממקומו לפי שאין יודעין איה מקומו, ורמב"ם פירש ממקומו כפי מעלתו. ימלוך ה' כו' מן הדין היה לומר ה' ימלוך לעולם ועד שהוא בתורה .אלא בשביל אזכרות ציון יש מפרשים ציון ממש, יש מפרשים ישראל שנאמר לציון עמהם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.