אליה רבה/אורח חיים/צג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png צג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] ישהא שעה אחת וכו'. אבל לשון הטור ישהא מעט וצריך לומר דדוקא חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ולדידן סגי במעט, וכן כתב כסף משנה פרק ד' מהלכות תפילה ולחם חמודות דף מ' ולחם משנה וכן הדין באחר התפילה. והנה בלחם משנה שם דקדק מטור ורמב"ם דדוקא ישיבה מעט בעינן עיין שם. ולעניות דעתי משמע כרמב"ם פרק י"א מהלכות תפילה וטור סימן קנ"א דיישב לשון שהייה הוא ואפילו שוהא בעמידה קאמרי וכן כתב הב"ח, אך אפשר לחלק בטעמו דהכא ישיבה דוקא בעינן שעל ידי ישיבה מתיישב יותר לכוין ולאחר תפילה כשיושב אין התפילה עליו כמשאוי מה שאין כן בשהייה על ידי עמידה, אבל התם דטעמו שיעשה מצוה בבית הכנסת ובשהייה על ידי עמידה נמי איכא מצוה. כתב בסדר היום אם יכול להתעכב עד שלא ישארו עשרה בבית הכנסת טוב לו שלא יגרום הוא להסתלק השכינה שהרי נתעכב עד שלא נשתייר מקום לשכינה לנוח, ועוד כי הישיבה בבית הכנסת הוא מצוה בפני עצמו:

ב[עריכה]

[ב] לא יעמוד מתוך שחוק וכו'. פירוש דמצוה מן המובחר שאין עומדים אלא מתוך אימה והכנעה אלא כיון דאין כל אדם יכול ליזהר להכניס בלבו הכנעה ואימה על כל פנים לא יתפלל מתוך שחוק אלא מתוך שמחה של מצוה. כתב שיירי כנסת הגדולה אותם העומדים בבית התפילה ומראים עצמם כעייפים ואינן יכולין לעמוד עליהם הכתוב אומר לא אותי קראת יעקב כי יגעתי בי ישראל כל היום עומד בשוק ולא לעי ובשעת התפילה לעי:

ג[עריכה]

[ג] ולא מתוך הלכה שאינה פסוקה וכו'. וכן כשעוסק בצרכי ציבור בדבר שיש בו טירדא, אבל ליכנס לבית הכסא ולבית המרחץ מתוך הלכה שאינה פסוקה מותר ועיין בתרומת הדשן סימן מ"א האריך בטעמו. כתב מגן אברהם אם עסק בפלפול והתחילו הציבור להתפלל יתפלל עמהם:

ד[עריכה]

[ד] דאין צריך לפסוק וכו'. ואם עבר זמן אותה התפילה כתב הדרישה ביו"ד סימן שמ"א דאין צריך להשלימה בזמן תפילה שלאחריו דומיא דאבל שלא התפלל שחרית מחמת אנינות שאין צריך להתפלל מנחה שתים, והט"ז שם חולק על פסק זה, ובספר נקודת הכסף החזיק פסק הדרישה כיון שלא היה חייב מן הדין אין צריך להשלימה וכן פסקו מגן אברהם ותשובת בית יעקב סימן ע', ומזה קשה לי קצת על מה שכתבו מעדני מלך ולחם חמודות דף י"ד לדעת הרי"ף ורמב"ם דצריך לחזור אחר מים ארבע מילין אף שעובר זמן תפילה דצריך להתפלל מנחה שתים אם עבר זמן דמחשב כטעה שהרי אנוס הוא אמאי הא פטור מצד הדין, ואפשר לחלק וצריך עיון ועיין לעיל סימן ע':

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.