אליה רבה/אורח חיים/סט

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[edit]

[א] ועכשיו לא נהגו וכו'. דטעם דיוצר אור היינו למאן דאמר דאין אומרים קדושה זו ביחיד (לבוש), ותימא עליו אם כן אנן דקיימא לן בסימן נ"ט שהיחיד יכול לומר קדושה היכי מתרצינן משנה שלימה פרק ג' דמגילה דתנא פורסין על שמע ופירשו דקאי על יוצר אור. לכן נראה לי עיקר כמו שכתב בית יוסף דאף למאן דאמר דאומרים אותו ביחיד, מכל מקום כיון שהשליח ציבור אומר ברכו על כל פנים צריכים לברך שום ברכה, דאם לא כן היו נראים כאלו הם כופרים חס ושלום באל עליון שאומר להם לברך ואינם חפצים, לכן אומרים ברכה ראשונה של קריאת שמע, עד כאן. והא דאין אומרים ברכה ראשונה, כבר כתב תוספות יום טוב במגילה דהיינו טעמא משום דנהיגי לפרוס קודם שיתחיל השליח ציבור התפילה בקול רם ונמצא שמיד מתחיל השליח ציבור בברכות שמונה עשרה ולא הוי ככופר, עד כאן. ומטעם זה כתב דרך חכמה מה שנוהגין בקצת קהילות שאחר התפילה פורסין שמע צריכין ליזהר שעל כל פנים יהיה אחד שיוכל לומר תיכף הברכות דיוצר, דאם לא כן הוה ליה ככופרים, עד כאן. ונראה דלאו דוקא, דהוא הדין כשיוכל לומר תפילת שמונה עשרה או ברכת אהבה רבה וכיוצא ונראה דמשום הכי לא ראיתי נוהגין ליזהר לחקור אחר זה דמסתמא יש אחד שיוכל לומר איזה ברכה. אבל באמת צריך עיון דלפעמים אין מי שיוכל לומר ברכה כלל ואפילו הכי פורסין. ועוד נראה לי דלפי זה צריך לומר הברכה בקול רם כדי שישמעו כולם, דאם לא כן הוי לנשארים כאילו אינם חפצים לברך. והנראה לעניות דעתי כטעמא דידן דלא קיימא לן כבית יוסף דנראה ככופרים חס ושלום כשאינם אומרים ברכת יוצר, דהא במה שעונין ברוך ה' המבורך מראים שחפצים בברכתו, וכן כתב הנחלת צבי בשם דרכי משה והביא ראיה מברכת התורה שאין עונין אלא ברוך ה' המבורך, וכן הסכים בדרישה אלא שהקשה על ראיות דרכי משה דעיקר השבח הוא מה שעולה חוזר ומברך אשר בחר בנו ואשר נתן שנתקנה בעשרה והשומע כעונה, עד כאן. ולעניות דעתי ליישב דסבירא ליה לרמ"א דדוקא ברכו צריך לומר בקול רם כדי שיענו, אבל לא אשר בחר, כמו שיתבאר בסימן קל"ט. ומזה תמיהני על תוספות יום טוב שם שכתב שברוך ה' המבורך אינו אלא עניה על הזכרת השם כדאיתא פרק ג' דיומא והן עונין אחר כהן גדול שמזכיר השם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ועדיין לא נתקיים מה שאמר להם השליח ציבור שיברכו עד כאן דבריו, ואישתמיטתיה דברי הדרכי משה. גם נראה לעניות דעתי דלאו ראיה מכהן גדול, דיש לומר דבכלל עניה זו נמי ברכה הוא, ועוד דכהן גדול שהזכיר שם המפורש ככתיבתו היו צריכין עניה מה שאין כן אחר השליח ציבור דאין צריכין עניה מיקרי ברכה. ועוד נראה לי כיון דהכא עונים ומזכירים השם ברוך ה' המבורך ודאי הוי נמי כברכה, מה שאין כן אחר כהן גדול אין מזכירין השם בעניה, וראיה לזה נראה לי ממה שכתב בית יוסף סוף סימן, [ר'] בברכת זימון אם שלושה מפסיקין לשבעה דאין צריכין להפסיק יותר מברכת זימון כיון שמזכירין השם חשיב שפיר ברכה עיין שם ודו"ק. אך עדיין צריכין ליישב משנה הנזכר לעיל למה היו אומרים בזמן הש"ס ברכת יוצר אור. וראיתי בכסף משנה שם שכתב הטעם כמו שכתב רבינו יונה דאף על גב דהשליח ציבור מוציא את שאינו בקי מכל מקום מקריאת שמע אינו נפטרין אלא באמירת ועניית אמן, ולכך אין פורסין על שמע לפטור את השומעים בעניית אמן אלא בעשרה שאם לא כן אין עניית אמן כלום, עד כאן. ואם כן נראה שהטעם היה להוציא את שאינו בקי ואם כן בזמן הזה שכולנו בקיאין בברכות ואין פורסין רק כדי לענות קדיש וברכו אין צריך לומר ברכה ראשונה. ואין להקשות אם כן היה להן לברך גם שאר ברכות להוציאן דאפשר דסבירא ליה לרבינו יונה דאין עונין אמן אחר הבוחר בעמו ואחר גאולה משום הפסק, ואם כן לא הועיל להן הפריסה על זה, עד כאן לשון רמ"א בדרכי משה. וקשה לי הא פסק רמ"א גופיה סימן נ"ט וסימן ס"ו דעונין אמן אחר הבוחר ואחר גאל ישראל. ועוד הא קיימא לן לקמן סימן רט"ו וכמה דוכתיה דעניית אמן לאו דוקא דכל ששומע יוצא. וצריך לומר דשאני קריאת שמע, ועיין לעיל סימן ס"ב ס"ג וצריך עיון. ועוד וכי משום ההפסק לא יוציאו להם כלל דודאי עדיף שיפסיקו כדי שיהיו יוצאים ידי ברכה. כתב מגן אברהם סימן ע"ד שאם פורסין אחר קדיש בתרא יאמר מקצת פסוקים קודם פריסת שמע שלעולם אין אומרים קדיש אלא אחר פסוקים או אחר תפילת שמונה עשרה:

ב[edit]

[ב] משום דליכא קדיש וכו'. ובתשובת מנחם עזריה שם ראיתי טעם אחר דאיתא באגדה כי במה נחשב הוא בכל בוקר האדם אשר נשמה באפו לא מתיישבא גביה עד דעני ברכו, ובערבית דליכא האי טעמא לא הנהיגו. והא דנוהגין לפרוס כשסיימו הציבור תפילתן, כתב הב"ח טעם לפי שכל אותן שלא שמעו קדיש וברכו מתקבצין אל הפתח ואסור לעבור נגד המתפללין לכן ממתינין עד שיסיימו תפילתן:

ג[edit]

[ג] מוטב וכו'. ועכשיו נהגו שלעולם אבילים פורסין ואפילו שמעו ואינו נכון, מגן אברהם. מיהו בתשובת מהר"ם בדיני קדישים משמע הכי, ואפשר שהניחו להם משום כבוד המתים, ועוד שהמה בקיאים ורגילים ואחרים לפעמים יתביישו. כתב הלבוש דדין עובר לפני תיבה אין מנהג בינינו וכו', וכתב מעדני יום טוב במחילה מכבוד תורתו לא ידעתי מי הגיד לו זה דהרי רמ"א לא כתב דלא נהיגי אלא ביוצר אור, ומודה דבאינך נהיגי. ולא עוד אלא דהא לא נהיגי ביוצר אור כתבו קודם דין יורד לפני התיבה הנזכר בשולחן ערוך, והרב הזה כתבם יחד. ואחר כך כתב עליו לשון רמ"א מפני שהיה סובר דבכלל זה נמי דין יורד לפני התיבה, וליתא אלא דאין נוהגין לפרוס על שמע רק פעם אחת לכל הבאים לבית הכנסת ופורסין אחר שסיימו הציבור תפילתם וקודם שמתחיל השליח ציבור, ולפי שהשליח ציבור אומר אחר כך מיד אבות וגבורות וקדושה, הלכך הפורס אינו אומר אותן כי כולן ישמעו עם הציבור מן השליח ציבור, ואחר כך אין נוהגין כלל לפרוס כמו שהוא עצמו מבאר והולך. ואם כן אין הוכחה לומר שהמנהג שלא לעבור לפני התיבה יותר מלומר שהמנהג שלא לפרוס אחר התפילה של שליח ציבור, אבל שאין עוברין לפני התיבה כשפורסין ליתא ומשכחת לה אף למנהגם כשכל הציבור לא התפלל רק ביחידות כגון שלא היו מנין ביחד ואחר כך נתאסף מנין ביחד דודאי דיש לפרוס על שמע כיון שלא קיימו כלום מהם (התמיד) ולכן יש לפרוס ואז ירד גם כן לפני התיבה, וכן עשיתי למעשה, עד כאן. וכן פסק בדרשות מהר"ש למעשה באריכות אם כבר התפללו במנין ובאו אחר כך לבית האבל דפורס ויורד לפני התיבה בשביל האבל, וכהאי גוונא כתב בתוספות יום טוב שם. ומכל זה מבואר דאין נוהגין לפרוס שמע אחר התפילה של שליח ציבור, ואנחנו שנוהגים לפרוס אחר התפילה בשעת יציאת מבית הכנסת, אם כן אם לא שמע כבר משליח ציבור התפילה צריך נמי הפורס לירד לפני התיבה. ועיין לעיל סימן נ"ה ס"ק ז' מה שכתבתי בשם רדב"ז דאם אין אחד שלא התפלל כלל אינם יכולין לחזור ולהתפלל עיין שם. ואולי שאני בזה דאגב פריסת שמע מתפללין נמי אבות וגבורות וקדושה וכו' וצריך עיון. כתב בתשובת מנחם עזריה סימן פ"ד, קטן אינו פורס שמע, אפילו שמע ברכו מפי קטן העולה למפטיר אף על פי שענה אחריו שרי ליה ולאחרינה בגיניה לפרוס שמע, אבל שמע ברכו מפי גדול העולה לתורה דיו. מיהו כשעדיין לא התפלל והגיע ליוצר אור מוכח שם דמותר לו או לאחרים בגיניה לפרוס שמע אפילו שמע כבר פריסת שמע גמור, או אפילו היה בשעת ברכו של יוצר אור בבית הכנסת, אבל כל שלא הגיע ליוצר אור או כבר התפלל אינו פורס שמע עוד כיון שכבר שמע ברכו:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.