אילת השחר/שבת/קנ/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קנ TriangleArrow-Left.png ב

דף ק"נ ע"ב

ונמנע אותו חסיד ולא גדרה. בהגהות הגרי"א חבר פירש ע"פ הירושלמי שלא גדרה לעולם, בגלל שחשב ע"ז בשבת, והנה כשאינו גודר הוי השדה כהפקר. ונמצא דמשום אותה מחשבה הוא הפקיר שדהו.


שאם יש בורגנין הולך. צ"ב דמה בכך שאם היה בורגנין היה מותר, סו"ס עתה אין בורגנין והוי דיבור אסור. ועכ"פ זה ודאי מסתבר שאם א"א להגיע לאותו מקום דרך היבשה, אסור אפי' לומר אלך למקום פלוני, דע"כ קעביד איסורא, שאין שייך בורגנין. עוד העירו, דא"כ למה אסור לומר אבשל למחר, הרי יש אפשרות לבשל בהיתר, והיינו כשמבשל בחמה. והפמ"ג (סי' ש"ז במשב"ז סק"ז) כתב דכל מלאכה שיש אופן של היתר לעשותה, מותר לאומרו בשבת.


אלא להביא פירות לימא שאם יש שם מחיצות מביא. מבואר דהגמ' היה פשיטא ליה שכשם שבאיסור "אמירה" כל שיש אופן המותר אין בו איסור, כן גם באיסור החשכה כל שיש בו אופן המותר אין בו איסור החשכה, והיינו משום דעצם ההחשכה אין בה איסור, רק מחמת כונתו, וממילא כשיש אופן המותר אינו אסור.


אסור לו לאדם שיעשה חפציו קודם שיבדיל. משמע דאפי' איסור דרבנן לא שרינן קודם שיבדיל, [ועיין בחי' מרן רי"ז הלוי הל' שבת]. ועיין ירו' ברכות (פ"ה ה"ב) שמפרש הא דתקנו לומר אתה חוננתנו בברכה ראשונה מהאמצעיות, משום שאסור לבקש בקשות בשבת, על כן קודם הבקשות מוכרח להבדיל, וחזינן שאפי' איסור זה של בקשות בשבת אסור קודם שיבדיל, ואמנם צ"ע דהרי בברכות (דף כ"א א') איתא שהמתחיל בשבת ברכת חול צריך לסיים הברכה, משום שבעצם גם בשבת היו צריכים להתפלל שמו"ע, רק שהקילו שאי"צ להתפלל תפלה ארוכה. חזינן שמן הדין גם שבת ראויה לתפלת שמו"ע, ויתר על כן מטין בשם הגר"א (נדפס באמרי נעם ברכות מ"ח ב') שגם בקשות של אלקי נצור מותר לאומרם בשבת כיון שהם בתוך התפלה, הרי שבקשות שבתפלה אינן בכלל איסור בקשות בשבת, וצ"ע. וצ"ב מ"ש שדווקא בתוך שמו"ע מותר להוסיף בקשות ובפנ"ע אסור.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א