אילת השחר/שבת/קנז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קנז TriangleArrow-Left.png א

דף קנ"ז ע"א

ההוא כר' יוסי בר"י מתני לה. לא נתפרש היכן מצא שכך דעת ריבר"י עד שמפרש דמתני' כוותיה אתיא, ועיין רש"ל ויעב"ץ.


התם בארזי ואשוחי. מבואר דמה שעומד לבנין הוי מוקצה מחמת חסרון כיס. ועיין תוס' ביצה (דף ב' ב') שכתבו דלפ"ז הא דמייתי לעיל ת"ש מאין מבקעין מן הקורה, עיקר ההוכחה היא מסיפא מקורה שנשברה, אבל קורה שלא נשברה שעומדת לבנין גם לר"ש הוי מוקצה. ויל"ע מאי שנא מוקצה מחמת חסרון כיס משאר מוקצה שבזה מודה ר"ש, הרי גם במוקצה מחמת חסרון כיס עתה חפץ להשתמש בה לענין אחר ששוב לא תעמוד למלאכתה, ומה איכפת לן שבכניסת שבת היתה מוקצה מחמת חסרון כיס.


ומודדין. והיינו לדבר מצוה כדלהלן. ובשם הגרי"ש אלישיב אמרו שרק למדוד מותר לדבר מצוה ולא לשקול, ולכן למצות אכילת מצה א"א לשקול את הכזית, כדי לדעת כמה עליו לאכול. והנה עיקר הכזית נמדד לפי מידה ולא לפי משקל, אלא דקשה מאד לשער במדה, וצריכים לשקול, וזה אסור אפי' לדבר מצוה. ואין לומר שיאכל יותר מכשיעור שיש בו בודאי כזית ולא יצטרך למדידה, דיש מי שאינו יכול לאכול הרבה.

והטעם לחלק בין מדידה למשקל. אפשר משום דנראה טפי כמקח וממכר, משום דרוב עניני מקח וממכר הוא במשקל, ומה שיש דברים שלא מוכרים במשקל, הוא משום שהמשקל אינו תופס בו כלל, כגון קרשים ובגדים שאין המשקל קובע בהם כלום, ומש"ה אין שוקלים אותם. ועכ"פ לשקול המצה אסור ורק למדוד הוי מדידה של מצוה ומותר.

והנה המשנ"ב (סי' שצ"ז סק"ה) כתב דמי ששבת בבקעה ואינו יודע היכן גבול תחום שבת מותר לו למדוד אלפיים אמה בפסיעות בינוניות, ואין בו איסור מדידה, משום שהולך לדבר מצוה והוי מדידה לצורך מצוה. והעירו, מדוע לא אמר דהוי מדידה של מצוה מעצם הדבר שצריך להזהר לא להכשל ביציאה חוץ לתחום. וי"ל דאי משום זה יכול לעמוד במקומו ולא ילך ולא יכשל, ורק משום שהולך לדבר מצוה חשיב מדידת מצוה.


כשלא היה לו פנאי. היינו דאם היה לו פנאי קנסוהו חכמים שלא יתיר בשבת, דיש בהתרת נדרים משום דן את הדין, [ועי' עוד טעמים במשנ"ב ובשעה"צ ר"ס שמ"א] והתירוהו רק במקום צורך שא"א מע"ש.


דאזדקיקו ליה רבנן כו'. הנה הספק היה לבני הישיבה מסברא, והוכיחו מרבנן דהוו בר סמכא להכריע בסברא. [ועי' קובץ שיעורים ב"ב דף קמ"ה ב' אות תצ"ט].

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א