אילת השחר/שבת/קיח/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א מהר"ם שיף רש"ש |
מאי לאו דלא אכל. צ"ב קצת למה חוזר ומקשה שוב מאי לאו בתר דשני על ג' סעודות, לא דאכל.
מאי דבעית למיכל באפוקי שבתא אכליה בשבתא. ופירש"י ואע"ג דאמרי' לקמן לעולם יסדר אדם שולחנו במוצ"ש, ה"מ למאן דאפשר ליה. משמע שע"ז אין את הכלל של לוו עלי ואני פורע, והיינו משום שאינו בשבת עצמו. ולפי זה גם בהבדלה אין כלל זה, והא דמשמע בבבא מציעא (דף מ"ב א') דרק ת"ח היו מקפידים על הבדלה על היין, אינה ראי' כלל משום דהתם אין הכוונה שע"ה לא הבדילו מחמת עוני אלא מחמת זלזול בהמצווה, וא"כ אין זה ראי' שאין דין לוו עלי.
דמלווינן ליה סעודה בהדיה. עיין תוס' ב"ב (דף ט' א') שפירשו דהוא כדי שיהיה לו פת בסלו, ולא מחשש שמא לא יהיה לו אוכל בדרך. והיינו כמו שאמרו ביומא (דף ס"ז א') דהשליח לעזאזל מציעים לו לחם ומים על כל סוכה כדי שיהא לו פת בסלו.
פוריא ובי סדיא. ופירש"י להניח תחת מראשותיו. צ"ב למה לא הזכירו שצריך ליתן לו כסוי של צמר להתכסות מפני הצינה, הרי בחורף קר לו, וכי בזה אי"צ לרחם עליו, והמאירי כתב שנותנים לו כפי הדרך הרגיל באותו מקום.
כל המקיים שלש סעודות. יש להתבונן בלשון "כל המקיים" שלא אמר "כל האוכל", ואפשר לפרש ע"פ מה דאיתא בזוה"ק (ח"ג דף צ"ה א' הביאו המג"א סי' תמ"ד סק"ב) שאפשר לקיים סעודה שלישית בדברי תורה, ונמצא שאדם זה אכן קיים ג' סעודות אבל לא אכל ג' סעודות. ושיעור אורך זמן תלמוד תורה לסעודה שלישית אולי היינו כשיעור אורך זמן סעודה, ושיעורו לא נתפרש. וצ"ע.
ומדינה של גיהנם. צ"ב למה לא אמר מגיהנם סתם, ומהו מדינה של גיהנם. ואפשר לפרש ע"פ מה שאמרו בחגיגה (דף ט"ו ב') דאחר נפסק עליו דין גיהנם ולא הכניסוהו לשם, ור"מ הכניסו לשם, ור' יוחנן הוציאו משם. ואמר כאן שינצל שאפי' לא יהא במצב של דינה של גיהנם. וכן מצינו בתרח שהיה צריך להיות בגיהנם, וע"י אברהם נכנס לג"ע כדאיתא במדרש (אוה"מ עמ' רס"ד, ועיין סנהדרין ק"ד א'), וכן הרבה פעמים שהבן אומר קדיש ומוציא אביו מדין גיהנם, ואמר כאן שע"י ג' סעודות אפי' לא יהיה במצב שנגזר דינו לגיהנם. והנה מי שהוא חוטא ופושע, לא יתכן שע"י ג' סעודות ינצל מגיהנם, אלא איירי באדם צדיק, ומ"מ צריך להנצל מדין גיהנם.