אילת השחר/שבת/קיב/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רב נסים גאון רש"י תוספות תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
קרי עליה לית דין בר אינש וכו'. הנה צ"ב מה ראה בהוכחת ר' יוחנן שעי"ז אמר לית דין בר אינש. יש לומר שלכאורה אינו דומה לנעל דכעת אין משתמשין בו כל כך ולכן אינו כלי, אבל כאן דאיירי בשיעור והשיעור הא לא נקבע לפי מה שבכלי הזה אלא דזה כלל דשיעור זה אפילו שמשתמשים בזה קצת, מ"מ אינו שיעור.
כגון דין בר אינש. ופירש"י גברא בכולא. היינו דשאר בני אדם בדבר אחד הם אנשים ובדברים אחרים לא, והוא גברא בכולא. ועיין שפת אמת.
אם ראשונים בני מלאכים כו'. צ"ב מאי מספק"ל. [והנה ודאי אינם כמלאכים ממש דהא אפי' במדריגתם הגבוהה בשעת מתן תורה פרחה נשמתן, ואם היו כמלאכים למה יצתה נשמתן].
ויל"ע מהו הך לשון של בני מלאכים, ולא אמר מלאכים, וכן בני אנשים, ולא אמר אנשים, ועיין הגי' בירו' שקלים (פ"ה ה"א) ובתוס' לעיל (דף י"ב ב'). ועי' בפירוש תקלין חדתין לירושלמי שקלים שם מה שביאר היטב בזה.
והנה הגמ' כאן באה ללמדינו כמה יש ירידת הדורות, ומאד צריך להשתדל לעצור את הירידה. ואם חכמי הגמ' אמרו על דורם שהם כחמורים, מה נענה אנן.
ולא כחמורו של ר' חנינא בן דוסא ושל ר' פנחס בן יאיר. לכאורה הלא חמורו לא הי' שונה מכל החמורים אלא הקב"ה סיבב שלא יהי' דבר עבירה על ידי בהמתם. אלא יש לומר דהא זה כלי לשיהי' רצון השם על ידם, ואין להם בחירה ולא יגרם על ידם מכשול, אבל אנו יש לנו בחירה ואין אנו ככלי בלי דעת ואפשר שיבוא על ידינו גם חובה, ואע"פ שענין הבחירה הוא מעלה אבל גם חסרון שיכול להיות קלקול על ידינו.