אילת השחר/שבת/קיא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קיא TriangleArrow-Left.png ב

דף קי"א ע"ב

ובאתרא דרב שכיח משחא דוורדא. ומבואר ברש"י דבמקומו הוא דהתיר. ויש כאן חידוש דאזלינן בכל מקום לפי מקומו. גם יל"ע מהו שיעור דשכיח כדי להתיר בשבת. ועיין רמ"א (סי' שכ"ז ס"א) דבזמנינו שאין דרך לסוך שמן בחול אסור לסוך בשבת דמיחזי שהוא לרפואה.


פרק חמשה עשר
ואלו קשרים

וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על היתרן. יל"ע במי שמתיר קשר ולא מפני שמשתמש בחוט זה, אלא מפני שמפריע לו הקשר, אי הוי מלאכת מתיר, כגון מי שארג בגד וחוט אחד נקשר, ומתיר הקשר כדי שהבגד יהיה יפה ואינו משתמש בחוט המותר. ועיין תוס' לעיל (דף ע"ג א' ד"ה הקושר), שנסתפקו אם בעינן קושר ע"מ להתיר, והרא"ש סובר דבעינן דוקא ע"מ להתיר. [ועי' ביאור הלכה (סי' שי"ז ד"ה דינו)].


כל קשר שהוא יכול להתירו כו'. יל"ע בשיעור ההידוק של קשר, דהרי פעמים שיש רווח בין הקשרים, האם גם זה נחשב קשר, וא"ת שכל שאינו מהודק אינו נחשב קשר, הלא גם כשמהודק קצת אפשר להדקו יותר, ומהו שיעור ההידוק שיחשב קשר.

הראשונים כתבו (עי' מרדכי הל' ציצית סי' תתקמ"ד, ועוד) דאסור לקשור ציצית בשבת, והפמ"ג (סי' שי"ז בא"א סק"ו) הקשה שיקשרנו ויחשוב להתירו במוצ"ש דאינו קשר של קיימא. ולכאו' יש ליישב דאם יחשוב לפותחו לא הוי של קיימא גם לענין ציצית, ולא חשיב קשירה [ולפי"ז יהי' דין שקשר של ציצית צריך שיהי' קשר של קיימא, וצ"ע].


שם. המשנ"ב (סי' שי"ז ס"ק כ"ט) הביא דהאחרונים מחמירים בעניבה ע"ג קשר אחד שיהא על דעת לפתוח ביומו, ויל"ע במי שעשה עניבה או אפי' קשר אחר על דעת לפתוח ביומו, ובסוף לא פתח ביומו, האם חייב כפי שהיה לבסוף, או דפטור כפי שהיה במחשבתו, וכן להיפך כשהיה דעתו לקשור לעולם ולבסוף פתחו באותו יום. וספק זה ישנו בהרבה מלאכות, כגון בבורר משני מינים, וברר את אותו המין שאין חפץ בו ולבסוף אכלו. [ועי' משנ"ב סי' שי"ט סק"ה ושער הציון סק"ה].

ועכ"פ לפי החומרא של המשנ"ב מי שקשר שרוכי נעליו בשבת בבקר ואח"כ הי' ניעור במוצ"ש כל הלילה, ולא התיר הקשר, נכנס בספק קושר. ולפי"מ שהסתפקנו יתכן דאפי' אם הי' בדעתו להתיר ביומו אבל כיון שלבסוף לא התיר הו"ל ספק מלאכת קושר [ועי' בב"ח ריש סי' שי"ז דכה"ג אין איסור כיון דאזלינן בתר שעת קשירה].

עוד יל"ע במי שעשה קשר עניבה ולבסוף נתהדק שא"א לפותחו, אי חשיב קשר, אמנם חיוב ודאי ליכא שכן לא עשה ע"ד כן. ועי' משנ"ב (סי' שי"ז ס"ק כ"ג).


שאין חייבין עליהם כקשר הגמלין וכקשר הספנין. יל"ע מה הוצרך להוסיף כקשר הגמלים וכקשר הספנים, ובעיקר צ"ל שאין חייבים עליהן.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א