אילת השחר/שבת/קטז/ב

אילת השחר שבת קטז ב

דף קט"ז ע"ב

א"ל רבן גמליאל. צ"ע למי אמר, וברש"י משמע קצת שאמר כן לההוא פילוסופא. [ולא שאמר לאחותו או למתאספים שם].

בכתובים במנחתא דשבתא. ופירש"י שהיו רגילים לקרוא בביהמ"ד פרשה בכתובים. ותוס' לעיל (דף כ"ד א') פירשו שכך היו מפטירים במנחה, ועיין מסכת סופרים (פי"ד ה"ד) שהיו מברכים לקרות בכתבי הקדש, ואנו לא נוהגים כן.

אין קורין בהן. יל"ע אם גם אסור לומר תהלים.

וכ"ש בשטרי הדיוטות. לכאו' הוא גזירה לגזירה.

רש"י ד"ה כר' נחמיה. משום ביטול תורה. העירו, דהרי גם כתובים הוא תורה, ומבואר בשו"ע (יו"ד סי' רמ"ו ס"ד) שצריך ללמוד כל הכ"ד ספרים. מיהו כתובים אינו לימוד הלכות אלא כסיפור בעלמא, כגון דניאל וכדו', ולכן זה נחשב ביטול תורה ביחס למה שאפשר לשמוע מהחכם, ועיין משנ"ב (סי' ר"צ סק"ו) שהביא מהב"ח והמ"א שאף שאומרים דרשה בנביאים ובדברי אגדה מ"מ עיקר הדרשא תהי' להורות ההלכות ולהכניס יראת ה' בלבבם.

תוד"ה וכ"ש. שמא יש בו צורך גדול או פקו"נ. המשנ"ב (סי' ש"ז ס"ק נ"ד) העתיק צורך הגוף. וצ"ע אמאי לא אמר שמא יש בו ד"ת שהוא צורך הנפש, ושמא אין הדרך לשלוח אגרת חתומה עם ד"ת.

משום נימין. יל"ע דאטו א"א להוציא את האימורין בלא שידבקו נימין לאימורין, וכי בשביל חשש זה מתירים הפשט העור שהוא מלאכה דאוריי'. וגם לחכמים קשה דאיך ע"י סברא זו מתירין הפשט כולו, והרי אינו פסוק בתורה אלא רק אסמכתא מהכתובים, ועוד דאטו פסוק זה אמור על אימורין, הרי הפסוק נאמר בסתמא שהכל נברא למען ה', ועיין חי' הריטב"א החדשים מש"כ בזה. והמאירי כתב דמן החזה ולמעלה שמותר להפשיט אליבא דחכמים היינו דוקא בהפשט שלא כדרך, וצ"ע דהיכן מצינו שיש ציווי לעשות דבר של מצוה באופן שהוא שלא כדרך, ועיין בגמ' לקמן דשקיל ליה בברזי.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א