אילת השחר/שבת/קו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קו TriangleArrow-Left.png א

דף ק"ו ע"א

ידאגו כל האחין כולן. ופירש"י ייראו מן המיתה. צ"ב מה מוטל עליהם לעשות בשביל כן, ואפשר הכונה שיעשו צדקה להציל עצמם ממות. ומהרש"א כתב שירבו ברחמים נגד מדת הדין ששלטה בהם.


תדאג כל החבורה כולה. לכאו' יש כאן כפל לשון "כל" החבורה "כולה", ואפשר דתדאג כל החבורה היינו בכללות כחבורה, ומוסיף שגם כל יחיד ויחיד ידאג, ועוד אפשר דבמקום שאמרו "כל" גם רובו הוא ככולו, כמש"כ הט"ז (סי' תקפ"ב סק"ג) אבל כשאומר גם "כולה" בזה מתפרש כולם ממש.


אחד מבני חבורה שמת. שאלו, אם זה רק במיתה או גם בשאר צרות. [והנה אם מפסיד ממון אפשר שאין זה בכלל צרה, אלא אדרבא טובה היא לו, שהרבה פעמים ניצול ממות ע"י שנוטלים ממונו. ובחולי ג"כ הרבה פעמים מתכפר לו עונותיו ואין זה בכלל צרה לכולם, ואמרו (ברכות ה' א') יסורין ממרקין. מיהו מצינו באמוראים שאמרו (ברכות ה' ב') לא הן ולא שכרן דאף שממרקין מ"מ הפריע להם בלימוד התורה].


חובל בצריך לכלבו. יל"ע כיצד יוכלו לחייבו על חבלה זו, ואיך העדים יודעים שחובל בשביל הכלב.


שם. למ"ד דחובל חייב רק בצריך לכלבו יל"ע היכא דצריך משום שרוצה לאכול הדם, אם כיון דאסור אי"ז מקרי צורך או דמ"מ כיון דרוצה לאכול הוי כצורך. ועיין בתוס' ביצה (י"ב ע"ב) דמבשל גיד הנשה לאכול את זה מקרי צורך אוכל נפש.


מדאיצטריך קרא למשרי מילה. הא דלא יליף מדאיצטריך קרא למשרי הקרבת תמידין בשבת, י"ל דשם אין בו קלקול כלל, אלא רק תיקון שמכשירו מידי איסור אבר מן החי, משא"כ במילה ההכשר הוא רק מצוה, ועצם המעשה הוא קלקול. ואע"פ שמכשירו לאכול בקדשים, הא לא חשיב תיקון, דאין כולם עומדים לאכול בקדשים, כעין דאמרינן ב"ק צ"ח א') כולהו שוורים לאו לגבי מזבח קיימי.


מה לי לתקן מילה. היינו דבעינן הטפת דם ברית בכל מילה [עי' רש"י לקמן קל"ד א' ד"ה ראיתיו שהיה ירוק], וא"כ החבלה היא לעצם תיקון המילה.


וצבי לבית חייב. נראה דהיינו בסתם בית שהוא קטן (עיין ב"ב דף צ"ח ב'), אבל בית גדול [כמו שמתכנסים בו הציבור לאסיפות או סעודות שמחה] הר"ז כחצר שפטור, ועיין מאירי.

[הנה מצינו לשון צידה גם על בני אדם כמש"כ במגילת איכה (פ"ג נ"ב) צוד צדוני כצפור אויבי חנם, ומ"מ פשיטא דאין איסור צידה כגון להכניס אדם לבית האסורים, דלא חשיב יש במינו ניצוד. ואע"פ שכתוב על עשיו שהיה צד נשים מתחת בעליהן (ב"ר פס"ה א') פשוט דאין הכוונה למלאכת צידה]. והעירו דבספר קובץ על הרמב"ם פ"י משבת הכ"ב הוכיח ממנחות ס"ד א' דיש צידה בתינוק עיי"ש.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א