אילת השחר/שבת/צג/ב

אילת השחר שבת צג ב

דף צ"ג ע"ב

הסוס מטמא על ידיו. צ"ע האם חז"ל קבלו כן. ובמסכת זבים הגיר' להיפך, ועיי"ש באליהו רבא ובהגהות הגר"א כאן.

מסייע אין בו ממש. הש"ך בנקוה"כ (יו"ד סי' קצ"ח) כתב דמסייע מותר לכתחלה, אבל המשנ"ב (סי' שט"ז ס"ק כ"ב) כתב דאסור מדרבנן, ומ"מ לא מיפסיל העבודה מדרבנן, דדוקא לענין איסור אמרו רבנן שאסור, אבל לפסול עבודה לא פסלו, ועיין תוס' בע"א (ד"ה אמר ר"ז) ובחידושי שפת אמת שם.

שיעור צידה לזה ושיעור צידה לזה. היינו שיהא שם שתי צבאים. ויל"ע דסו"ס איזה צבי מתייחס לזה ואיזה צבי מתייחס לזה. ולכאו' הדבר צריך להיות תלוי בברירה, ולומר שמתברר שזה לראובן וזה לשמעון, ועיין ריטב"א בקדושין (דף נ"א א') בדין מקדש אחת משתי אחיות דהק' דאי אמרינן דיש ברירה א"כ הוי קידושין המסורין לביאה מתחילתן, והיינו דאותה שבחר בסוף בה חלו הקידושין, ותירץ שם התורי"ד דכיון שקידש מלכתחילה בספק ולא תלה ברצונו איזה יברור לא שייך בזה לומר שזו שבירר לבסוף היא זו שנתקדשה לו למפרע ועי' אבנ"מ (סי' מ"א סק"ב). וה"נ אין אפשרות לברר אח"כ ושעי"ז יתברר למפרע ולכו"ע אפשר לברר ולהחליט עכשיו איזה צבי מתייחס לכל אחד.

כדי לארוג מפה לזה וכדי לארוג מפה לזה. הנה שיעור מלאכת אורג הוא כדי לארוג ב' חוטין (לקמן ק"ה א'), וכאן כתוב דמ"מ שיעור החשיבות להוצאת קנה בשביל לארוג הוא כדי לארוג מפה, ואין מוציאין קנה כדי לארוג ב' חוטין בלבד. וצע"ק דלא נזכר בשום מקום חשיבות אריגת מפה, ולא נתפרש כמה הוא גודל ושיעור המפה.

תוד"ה ואמאי. דתשלומי כפל נוהג בכל דבר ובכל שהוא. מש"כ תוס' בכל דבר אינו בדוקא, דהא עבדים וקרקעות אין חייבין ע"ז כפל כדאיתא בב"ק דף ס"ב ב' גם מה שכתבו בכל שהוא לכאו' אינו דוקא, דהא פחות משו"פ אינו חייב כפל, דהנה ברמב"ם (פ"א מגניבה ה"ב) כתב שפחות משו"פ אסור לגנוב, והמגיד משנה פירש שהוא משום חצי שיעור אסור מן התורה, אבל יש מפרשים שהוא איסור דרבנן כדי שלא יתרגל לגנוב, דומיא דלא תגנוב ע"מ למיקט, אלא ששם הוא דאוריי'. ולפ"ז אין לחייב כפל על פחות משו"פ, ובלא"ה הרי בי"ד לא נזקקים לפחות משו"פ, ואיך יתחייב כפל. [ועי' מה שהארכנו בזה באילה"ש ב"מ |דף ס"א ע"ב בתוד"ה אם אינו ענין].

והגרע"א בגהש"ס הקשה מדברי תוס' ב"ק (דף ס"ג א') דחצי רימון אין חייבין עליו, ובקובץ שיעורים ב"ק (אות ו') תירץ דכאן סו"ס אינו חצי דבר, אלא שמתייחס אליו רק חצי, ואמנם בחידושי הריטב"א לקידושין (דף נ"א א') כתב דהמקדיש חצי ככר לתודה הוי בכלל פרוסה, חזינן דאע"פ שעתה הוא שלם, כיון שמקדיש חצי ממנה הוי פרוסה, וכדברי הגרע"א, ועי' משנ"ת בזה באילה"ש שבועות דף מ"ג א' בתוד"ה אלא על דבר שבמדה.

ומיהו בדברים שהדין "שלם" שבו אינו מעיקר הדין אפשר שחצי משלם נמי מהני, כגון לענין פרוסה של ערובי חצרות דסגי אפי' בחצי מככר שלם והעיקר שלא יהי' פרוס בפועל.

כזית מן המת. ופירש"י דהואיל ומטמא הוצאה חשובה היא. יל"ע דבזמנינו שאין נ"מ לטומאה, א"כ אין נ"מ בשיעור כזית. עוד יל"ע דהנה אדם זה מוציא את המת כדי שלא יטמא, ולכאו' הרי בעצם הוצאתו נטמא, ורצו לומר שהנ"מ לענין מה שיכניס לבית מכאן ואילך, ועוד כדי שיוכל להתחיל למנות שלישי ושביעי, דכל זמן שיש שם מת אינו יכול להתחיל למנות.

ואם היה כלי צריך לו. ופירש"י להשתמש בו תשמיש אחר במקום שמוציאו שם. יל"ע למה רש"י מדגיש שצריך להשתמש במקום שמוציאו שם, הרי גם אם צריך להשתמש בו במקום רחוק והוציאו לרה"ר הסמוך לביתו ג"כ חייב, דהוי הוצאה לצורך.

תוד"ה ששגג על האוכלין והזיד על הכלי. דהקשו דאין לחייב על האוכלין חטאת כיון דאינו שב מידיעתו שהוא מזיד על הכלי דאינו שב מידיעתו. ואפשר ליישב דברי רש"י דהנה במס' כריתות התנא עסוק להשמיענו כמה כריתות וכמה קרבנות אבל במס' שבת בא התנא ללמדנו אם עבר איסור דאורייתא החמור או לא, וא"כ מה שאינו שב מידיעתו לא מקטין חומר איסורו אלא למרות שאיסור חמור עבר מ"מ קרבן לא יביא. והתנא כאן לא בא אלא לומר דעבר בזה איסור חמור דאורייתא, ואה"נ דקרבן לא יביא אבל לא מפני שלא עבר איסור דאורייתא. אמנם אח"כ דמוקי בנודע וחזר ונודע ע"כ התנא רוצה להשמיענו דיני קרבן דודאי לגבי חומר האיסור לא ישתנה חומר האיסור אם נודע בבת אחת או נודע בזאח"ז.

ועוד י"ל דמ"מ יביא חטאת על האוכלין אע"פ שמזיד על הכלי, דתלינן שאם היה יודע שיש איסור על האוכלין לא היה חוטא, ואין ראיה מזדונו על הכלי שגם יזיד על האוכלין, וכמו שאם עשה ב' מלאכות בשבת האחד במזיד והשני בשוגג דודאי מביא חטאת על השוגג אע"פ שרואים שלא איכפת לו לחלל שבת במזיד, וכ"כ במגיני שלמה. וגם אין שייך כאן זבח רשעים תועבה, כיון שסו"ס מביא חטאת ע"ז, וכמש"כ תוס' בב"ב (דף מ"ח א') דהמחוייב חטאת שכופין אותו עד שיאמר רוצה אני אין שייך ביה זבח רשעים תועבה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א