אילת השחר/שבת/פ/ב

אילת השחר שבת פ ב

דף פ' ע"ב

שיער כדי לגבל בו את הטיט. לא נתפרש איזה שיער מיירי אם של אדם או לא. שהרי מצינו גם בבהמה שנקראים נימיה בשם שיער, כמו שאמרו בב"ק (דף ג' א') בשערה דרך הילוכה. ועיין תוספ' (פרק י' ה"א) דיהיב שיעורי אחריני על שער שבזנב הסוס וזנב הפרה.

לסוד אצבע קטנה. רש"י פירש להאדים. ולעיל (דף ע"ח ב') פירש"י להשיר את השער.

שבבנות. לא נתפרש אם קטנה או גדולה.

אדמה כחותם המרצופין. רש"י פירש דהוא חול מיוחד שעושין ממנו חותמות, ועיין מתרגם. ויל"ע במי שלוקח מחצר חבירו מעט חול אם יש בזה איסור לא תגזול, דהרי איסור גזילה הוא אפי' בפחות משו"פ. ומיהו בשו"ע (סי' שנ"ט ס"א) פסק דדבר שאין דרך בני אדם להקפיד בו אין איסור גזילה. וכעי"ז מצינו בגיטין (דף כ' א') דמוכיח מהא דאפשר לכתוב גט על עלה של זית ש"מ דמותר לכותבו על איסור הנאה, חזינן דדבר שאין לו שום שויות אין בו איסורי הנאה.

כחותם המרצופין. כעי"ז שנינו באהלות (פי"ז מ"ה) דשיעור זה מאדמת חו"ל מטמא, וקרובים הדינים להיות שוים, דשיעור זה חשוב הוא.

דברי ר"ע. פלוגתייהו אינו בקבלה מהלכה למשה מסיני. אלא בשיעור של "חשוב", וכל אחד כפי מה שמשער בכך הוא מחייב חטאת.

קלקולו זהו תיקונו. יל"ע אם גם בהלכות "תיקון" חשיב כה"ג מתקן, דהרי מדאוריי' אין איסור בזה ורק מדרבנן אסור, האם כה"ג חשיב תיקון, ומי שיגרד אמה על אמה בביתו האם נחשב תיקון. ולא דמי למתקן מאיסור דאוריי', דכאן הוא דין דרבנן. ומילה ותיקון ס"ת וביטול איסורים זהו תיקון על הדאוריי'.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א