אילת השחר/שבת/ע/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע חתם סופר רש"ש |
הרי העלם מלאכות בידו. אין מובן הסברא, דמה בכך שגם לא יודע המלאכות, וכי העלם המלאכות מחייבו עוד, הרי עתה אינו יודע שהוא שבת. והרי כשאינו יודע כלל מענין שבת גם אינו יודע המלאכות, ועיין תוס' שחילקו בין זה לבין השוכח עיקר שבת, ומ"מ צ"ע דהא גם כשאינו יודע שהוא שבת סו"ס חסר לו בידיעת השבת. ובאמת שזו המסקנא דאין חייב אלא אחת.
ואפשר לפרש דהרי קיי"ל דבעינן שב מידיעתו, ומי שלא שב מידיעתו אינו חייב, וכשנודע לו ששבת עדיין אינו שב מידיעתו עד שיוודע לו שאלו מלאכות, וא"כ מצד השבת א"א לחייבו רק מצד המלאכות, וזה הצד לומר שתלוי במלאכות.
תוד"ה העלם. הנה אי לאו דבריהם הי' מקום לומר דביודע דין קידוש ג"כ מיקרי יודע עיקר שבת, אבל לא משמע להו כן.
תוד"ה אמר. בשבועות וכו'. נראה קצת לחלק דהנה הא דבהעלם חפץ וכן בהעלם מקדש אינו חייב לא נאמר דין פטורא רק דהתורה לא חייבה על העלם זה, ולכך היכא שיש כאן העלם שבועה והעלם טומאה ג"כ שהם שגגות המחייבות לכך מחויב קרבן, משא"כ הכא כיון דהי' לו שגגה כזה שבשבילה הי' יכול לעשות כל המלאכות, נמצא דמה יועילו מה שיש כאן גם העלם מלאכות הא מ"מ הי' לו שגגה כזאת אשר שגגתה היה בכחה שיעבור כל המלאכות עבורה, ועבור שגגה זאת יש דין צירוף.
אמר רבא קצר וטחן כו'. התוס' בריש פרקין (דף ס"ז ב') פירשו שהכל היה בשבת אחת, והנה הדבר קצת משונה שבאותו שבת בתחלה שכח את המלאכות וזכר ששבת, וזמן מה אח"כ נתהפכה ידיעתו. ולכאו' גם אם אירע כן אינו שגגה אלא קרוב למזיד ששוכח מה שידע לפני רגע. והנה ודאי שייך שאדם לא יודע מלאכות שבת ואפי' מי שלומד הלכות שבת אם אינו מתבונן עלול לחטוא, ובעל חיי אדם כתב בהקדמת ספרו זכרו תורת משה, שראה אדם טווה בשבת, ושאלו אם למד הלכות שבת, והשיב שלומד משניות, ואמר לו הרי כתוב שם הטווה, והשיב שלא שם אל לבו בשעת הלימוד מה מותר ומה אסור לעשות ולא הבין שמה שעושה זה מלאכת טויה. ולכן אין להתפלא שבתחלה ידע שהמלאכה אסורה, ועל מלאכה שניה לא ידע ואיפכא, אבל הפלא הוא ששכח לפתע את השבת.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |