אילת השחר/קידושין/סה/א
אבל איהי אימא אי לאו דקים לה בדיבורה לא הות אמרה וליתסר איהו בקרובותיה [וה"ה דס"ד דכל העולם יהיו אסורים לישאנה]. ויש לעיין אם ס"ד דהאי סברא דאי לאו דקים לה לא הות אמרה יתן לה נאמנות ממש בדבר שבערוה מן התורה, וכמו דמהני מה"ת סברא דאין אשה מעיזה פני' בפני בעלה לומר גרשתני, או דס"ד דבכה"ג יש לחוש מדרבנן לאוסרו בקרובותיה.
ס"ד אמינא מדאורייתא הימניה רחמנא לאב מדרבנן הימנוה לדידה ותיתסר ברתה. מבואר דנאמן האב לאסור אותה בקרובי המקדש מדאורייתא, וצ"ע דהא בכתובות דף כ"ב מסקינן דהזה דרשינן ולא ליבם, והא דידעינן להתירה להמקדש אינו אלא מסברא דהפה שאסר הוא שהתיר, א"כ לא ידעינן כלל שנאמן לאוסרה על קרובי המקדש לאחר מיתה של המקדש, דכל הנאמנות היא רק שהיא אשת איש אבל שהיא מקודשת אליו באמת לא מצינו שיהא נאמן, ובשלמא הא דבאומר קדשתיה לפלוני נאסרת לשאר האנשים לא קשיא, דודאי כשהתורה האמינה לאוסרה משום אשת איש לא מסתבר שהתורה תחדש דין נאמנות רק לעשות ספק, לכן כשיאמר קידשתיה לפלוני תיאסר לכל העולם ודאי, אבל לענין שתהי' מותרת לזה שאומר שקידשה ע"ז צריך סברת הפה שאסר דלא מצינו גילוי בפסוק שנאמן להתיר, וא"כ לגבי קרובים מנ"ל דנאסרת מן התורה [וצל"ע במש"כ במקנה לעיל ס"ד א'].
אלא כופין אמאי אמר לא ניחא לי דאיתסר בקריבה. מבואר דאין לכופו כיון דעי"ז יאסר בקרובותיה, והא דיאסר אם יתן גט ע"י כפיה אע"ג דכשאינו נותן גט מותר, משום דכשמגרש אפי' ע"י כפיה מ"מ נראה כאילו היתה אשתו. ולפי"ז אם אין לה קרובות שיאסר בהם אם יתן גט, דאין לה אם ואחות ובת, ואינה ראוי' כבר ללדת באופן דאין שום קרובות שיאסר בהן אם היא היתה אשתו, אז באמת יכופו אותו ליתן גט, משום דכופין על מדת סדום.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |