אילת השחר/קידושין/סא/ב
תוד"ה אי לא כתב ארץ כנען. ועוד דאינו דומה למשל דמייתי (תו"י). נראה דהכונה היא משום דבמשל צריך השלישי לעשות דבר יותר מהראשונים, משא"כ כאן דאם רק ילכו למלחמה יקבל כל עבר הירדן.
בשלמא לר' מאיר היינו דכתיב אם תיטיב שאת. בקובץ שעורים (ב"ב אות תל"ז) הקשה להסוברין דתנאי כפול הוי גזה"כ ולא משום דבלא כפל אמרינן דדעתו לעשות בכל גווני, א"כ למה אמרינן בנדרים דף י"א דלר"מ לא מהני מכלל לאו אתה שומע הן, דמה זה שייך להגזה"כ המיוחד שיש בתנאים, והביא בשם הגר"ח מבריסק זצ"ל דהמחלוקת דר"מ ורבנן היא אם בההן כלול לאו או לא, היינו דאע"פ דידעינן דאינו רוצה אבל אינו כלול בהלשון, ולכן גם בנדרים דף י"א אמרינן דתלוי בפלוגתייהו משום דבעינן לבטא בשפתים אז לר"מ לא מקרי לשון, וכן לענין תנאים צריך לומר לפי"ז דתלוי בלשון, אבל לגבי דברים שלא צריך לשון ודאי יועיל בלי כפילא לפי"ז, וצ"ע דבשבועות דף ל"ו משמע דגם איסור ועונש לשתויי יין צריך כפילא לולא דבאיסורא מודה ר"מ, אלא דאולי גם שם אם חסר בלשון הוי כאילו ידעינן מהללמ"ס דאסור דאז אין לוקין ע"ז, אבל משמע דשתויי יין לא יהי' חייבין עונש בידי שמים בלי כפילא ולמה לענין זה צריך לשון, וכן קשה מכאן דלמה צריך לשון לידע דאם לא תיטיב לא יהי' לו שכר, וכן בשבועת אליעזר למה צריך לשון דיפטר באם לא יתנו לו, וא"כ גם לר"מ לא אתי שפיר.
[וברש"ש העיר דהא צריך לכפול לכו"ע דבלי זה שיהי' כתוב העונש אז כל שיצא מפי הקב"ה לברכה יחול אפי' שנאמר על תנאי, כדאמרינן בברכות דף ז', ויש לומר דשם כונת הגמ' דדבר שיצא לברכה מפי הקב"ה ע"כ דיצא מזה גם ברכה, אבל לא שיתקיים כמו כשנתקיים התנאי, דא"כ למה אמר בלשון תנאי אי אין שום חילוק כלל], וקשה לומר דגם בהבטחת שאת יש בזה הלכות תנאים לכל פרטי דיניו, וצריך לשון דוקא, דבלי זה חל הבטחת השאת בכל גווני.
היינו דכתיב אז תנקה מאלתי. משמע דאם יעבור לא ינקה, מבואר דגם בני נח מצווין לקיים שבועה, אע"ג דבז' מצוות בני נח לא נאמר קיום שבועה, משמע כמש"כ במשך חכמה פ' יתרו דבדברים שהשכל מחייב גם בני נח מצווים, והשכל מורה דאסור לשקר בדיבור של שבועה.
ובמאי דקאמר דס"ד דיקחנה בהסכמתה בלי הסכמת קרוביה, או דיקחנה בהסכמת קרובים בלי הסכמתה, צ"ע דהא כתב הרמב"ן בפ' וישלח דליקח אשה באונס אסור לבני נח והוי כגזל דחייבין ע"ז מיתה, וא"כ ממ"נ להני דס"ל דהיתה קטנה וקרוביה הם הבעלים לגבי זה איך ס"ד דיקחנה נגד דעתם, ואם היתה גדולה כמבואר בתוס' יבמות דף ס"א ע"ב בד"ה וכן, דאז היא עצמה בעלים לגבי זה, איך ס"ד דיקחנה ע"י הסכמת קרוביה בלי דעתה דהא זה גזל, ואולי הכונה שלא יסכימו ללכת למקום שנמצא יצחק, אבל על עצם הנישואין יסכימו, דאז ס"ד דיהי' מחויב להביאה בעל כרחם, וצע"ק.
עוד צ"ע דהא להביאה בעל כרחם אינו מוכרח שיכול, דאולי לא יוכל להתגבר ואין בידו לעשות זה ואיך שייך שבועה על מה שא"א לקיים, ואין לומר דמ"מ השבועה היא שישתדל ואם ישתדל ולא יעלה בידו יהי' פטור, אבל אם לא ישתדל חל עליו האלה, דהא אם נשבע שפלוני יזרוק הוי שבועת שוא כמבואר ברש"י שבועות דף כ"ה [וברמב"ם פ"ה משבועות הל' א' ס"ל דזה גורם לשבועת שוא], אע"ג דנאמר שהוא יעשה השתדלות שיזרוק פלוני ואם ישתדל ולא יזרוק יהי' פטור, וע"כ דדבר שאין בידו לקיים ובלי הסכמת אחרים לא יעלה בידו א"א לישבע, א"כ גם כאן איך שייך שבועה שיקחנה בעל כרחה. ובשלמא לרש"י דהביאור דאם לא ילך אסור לקחת מבנות כנען משא"כ אם ילך, אפשר שכלול בהשבועה, דאפילו אם לא יוכל להביאה בע"כ, מ"מ כ"ז שלא יביאנה אסור לו להביא מבנות כנען, אבל להתוס' דהשבועה היתה שיקחנה, ואיך שייך שבועה ליקחנה בעל כרחה של הקרובים, ויש לחלק דבנשבע שפלוני יזרוק הא השבועה היא רק על הפלוני שיזרוק, וכיון שא"א לו לעשות שפלוני יזרוק לכן זה שבועת שוא, אבל בנשבע שיקחנה בע"כ, דהשבועה היא עליו, שייך שפיר לומר דישתדל להביאה בעל כרחה.
תוד"ה בשלמא. כמו כן כאן אע"פ שהוא סברא שלא השביעו אלא ע"מ שיתנו הוצרך לפרש אם לא יתנו תהי' נקי. יש לעיין וכי ר"מ כבר לא סובר כל דברים שתלוי בסברא, ומאי ראי' אם ס"ל שצריך תנאי כפול לכן לא סובר שום סברא, ועי' ברשב"א גיטין דף ע"ה דס"ל בסברא אחת דלר"מ לא אזיל נמי בתר אומדנא, ולפי"ז גם התוס' יפרשו כן, ועי' במש"כ בזה בב"ב דף קל"ב.
ועדיין צ"ע וכי ר"מ לא ס"ל ארבעה נדרים התירו חכמים כמבואר בנדרים דף כ', ומבואר בתוס' שם דף כ"ח כיון דאנן סהדי דכן הוא דעתו, וכן אמרינן בנדרים דף כ"ח דנודרין לאנסין וחושב בלבו היום, ואע"ג דדברים שבלב אינן דברים אונס שאני, והיינו דאנו יודעים דכונתו לא על תמיד, וכי לר"מ אין כל זה, וע"כ דשאני בשבועות ונדרים מאומדנא דנוגע להתחייב כלפי האדם, דבשבועות ונדרים דזה לא עושה דין חיוב כלפי אחרים, אז אם אינו רוצה ואנו מבינים דאין פיו ולבו שוין אין כאן שבועה כלל.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |