אילת השחר/קידושין/לט/ב
לומר שאם היתה שקולה מכרעת. פי' אם הי' שקול מחצה עונות ומחצה זכויות ויש לו אחד מהמצוות השנויות בפ"ק שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז וכו', זה מכריע אותו לכף זכות, נסתפקו למאי דאמרינן (לקמן דף מ' ע"א בסוף העמוד) דעון חילול השם מכריע לחובה, מה יהא כשיש לאחד זכות מצוה מהמצוות האלו שמכריעים לכף זכות, ומצד שני יש לו חטא של חילול השם שמכריע לחובה, מה יכריע.
ויתכן שחילול ה' יכריע, כיון שזה חטא חמור מאוד, וכמש"כ רבינו יונה (בשערי תשובה ש"ג מ"ה) וחלול השם ענשו למעלה מכל העבירות וכו', והחפץ חיים זצ"ל התייחס לעוון זה כדבר החמור ביותר.
ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. יל"ע כאיזה עשיית מצוה מקבל שכר, וי"ל דמקבל שכר כאילו הי' מצווה לעשות את העבירה שלא עבר.
ויל"ע אם יש לו רק שכר כעושה מצוה, או דנחשב לו גם לעשיית מצוה, ונ"מ אם בעת ששוקלין זכויות וחובות של אדם זה, אם העבירות שנמנע מעשייתן נחשבים למנין זכויותיו.
ורבינו יונה (בשערי תשובה ג' ט') כתב דהבא דבר עבירה לידו וניצול ממנו, גם השכר הזה עיקרו ויסודו מצות עשה שכבש יצרו ביראת אלקים כמו שנאמר את ה' אלקיך תירא עכ"ל (ועי' ביאור הגר"א במשלי ג' ח').
ויל"ע אם גם לבני נח יש שכר בבא דבר עבירה לידו וניצול ממנה כמו לישראל, והנה הרמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ה) כתב דלחסידי אומות העולם יש חלק לעוה"ב, ולכאורה בשלמא מה שלא ייענשו היינו כיון דלא עברו על אחד מהלאוין שנצטוו שלא לעשות, אבל על איזה מצוות נצטוו דבעבורם יקבלו חלק לעוה"ב, אמנם אם נאמר דגם לבני נח יש שכר על כשבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה, י"ל דעל זה הם יקבלו שכר.
אמנם לאומרים דבני נח חייבין במצוות שכליות, וכמש"כ בספר יחזקאל (ט"ז מ"ט) דאנשי סדום נענשו על שלא החזיקו יד עני ואביון, הרי שבני נח מצווין במצוות שכליות, א"כ י"ל שיש להם חלק לעוה"ב על קיום מצוות השכליות כמו צדקה וחסד, ולמש"כ רבינו יונה דהשכר הזה עיקרו על מצות יראת ה', יל"ע אם יראת ה' נחשב מצוה שכלית, וא"כ גם הם חייבים בה, ולכן אברהם אבינו טען לאבימלך (בפרשת וירא כ' י"א) רק אין יראת אלקים במקום הזה וגו'.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |