אילת השחר/יבמות/ל/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהדורא בתרא קרן אורה רש"ש שיח השדה |
תוד"ה ונאסרה עליו. וי"ל דלא מהני למימר נישואין מפילין אלא לענין שאם היתה צרת ערוה וכו'. צריך ביאור מה כונת תוס', הרי גם באחות אשתו היתה אסורה שעה אחת ולמה נופלת ליבום. ויש לפרש דהנה באמת תמוה מנין נלקחה סברא זו דנישואין מפילין, וכי מקרא יליף לה, ולחדש כן מסברא לא שייך לכאו' דאי"ז סברא פשוטה כ"כ, ולכן נראה דטעמו הוא דכיון שיסוד זיקת יבום ופטור יבום תלוי באיסור אשת אח, וכמ"ש תוס' לקמן (ל"ב א') דרק כשיש איסור אשת אח יש זיקת יבום, ממילא צריך שהאשת אח יהי' חלק, והיינו שאישות אחיו המת תהי' שלימה כדי לזקוק ליבום, ואם יש ריעותא באשת אח אינה מתייבמת.
ומהאי טעמא בגירש את אשתו והחזירה סובר ר"א לקמן (דף ק"ט) דאינה נופלת ליבום כיון שהיתה שעה אחת גרושת אחיו, ואין כאן אשת אח שהותרה ליבום.
ולפי"ז מבואר דאחות אשתו כיון שהאשת אח עצמו לא נגרע בו כלום, לכן רק בשעת נפילה דנים על זה אם עכשיו היא ראויה ליבום או לא, ולא שייך שבשעת נישואין תהי' סיבה לגרע באישות אחיו מחמת איסור אחות אשתו שעל היבם.
והא דצרת ערוה פוטרת גם כשהיתה צרת ערוה רק בשעת נישואין, משום דצרת ערוה נשאר שמה עליה גם אחר מיתה דהיא צרת ערוה, אבל לגרע באשת אח גם בצרת ערוה אינה מגרע.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |