אילת השחר/יבמות/לג/א
באיסור בבת אחת ואליבא דרבי יוסי וכו' ובר קפרא סבר לא מיחייב אלא חדא. ולא פירש הי מינייהו חל. ומבואר בתוס' (ד"ה באיסור) דאשת אח חמור יותר לכן יחול אשת אח ולא איסור אחות אשה. וכשעבר בשוגג באופן שאין א' חמור מהשני דאז הא אינו ידוע איזה עבירה עבר, יש להסתפק אם יוכל להביא קרבן כיון שאינו יודע על איזה חטא הוא מביא, וחטאת בעי ידיעה כמבואר בהוריות (דף ה'), ועיין רש"י זבחים (דף ו' ד"ה אחטאת), או דסגי במה שיודע שבמעשה שעשה יש חיוב קרבן חטאת הגם שאינו יודע איזה חטא עבר.
והנה בזבחים (דף ט' ב') איכא דסבר דחטאת חלב לשם חטאת דם פסולה משום שלא לשמה, וכן פסק הרמב"ם דפסולה, וא"כ גם אם יכול להביא קרבן מספק אע"פ שאינו יודע על איזה איסור עבר, מ"מ צריך להפריש וגם לעשות העבודות בסתמא על חטא שעבר ולא יפרש על א' מהם, דאם יפרש לשם חטא אחד, אולי אליבא דאמת חייב על החטא השני.
ויל"ע באופן דבשעת עשיית העבירה חשב שעובר איסור א' והי' מזיד עליו, אבל לא ידע אז שאולי עובר איסור השני, נמצא דיתכן דעבר איסור אחר שעליו לא חשב דהו"ל שוגג לגבי איסור ההוא, ונמצא דאליבא דאמת יתכן דלא עבר איסור השני, ואיסור שעבר הא הי' עליו מזיד דאינו חייב עליו קרבן, אם כה"ג חייב אשם תלוי, דהא ספק אם עבר איסור כרת בשוגג דע"ז חייבין אשם תלוי, או דאשם תלוי חייב רק אם ספק עבר עבירה או לא עבר עבירה, אבל ספק אם עבר שוגג או עבר עבירה אחרת מזיד אינו חייב אשם תלוי.
תוד"ה אלא מליקה. וי"ל דאיסור נבילה נמי לא חייל עד אחר הזריקה וכו' דלא חייל איסור נבילה על איסור מעילה וכו'. קצת חידוש דחשיב שחל בבת אחת אפי' שבעצם הי' כבר נבילה מיד משנמלק רק דלא חייל על איסור מעילה, ולא דמי לאיסור זרות דכל האיסור לא נאמר אלא לאחר זריקה.
בא"ד. מ"מ איסור מעילה איכא עד שיזרוק. יל"ע לפי האחרונים דחיוב מעילה הוא משום גזל, א"כ כשאין מעילה למה נשאר איסור הנאה. ואם נאמר דתמיד במעילה יש ב' איסורים א' איסור גזל והב' איסור הנאה בעלמא כמו שאר איסורי הנאה, א"ש דגם כשאין איסור מעילה לחייב קרן וחומש ואשם נשאר איסור הנאה כשאר איסורי הנאה, וכמבואר בפסחים (כ"ז ע"ב) דגם בשלמים לפני זריקה דאין מעילה מ"מ אסור בהנאה מן התורה, וכדהוכיח בקצוה"ח {{ממ|סי' ת"ו ס"ק א' (ב') מכמה דוכתי דיש איסור הנאה בקדשים בלי מעילה.
ומשמע בתוס' דאיסור הנאה הזה לחוד חמיר ג"כ מאיסור נבילה, ולכאו' מה שהוכיחו מגמ' בחולין זה ראי' רק דמעילה חמיר יותר, אבל איסור הנאה דקדשים לחוד מנ"ל דחמיר יותר מנבילה.
תוד"ה באיסור. אשת אח דחמור וכו'. ואע"פ שאיסור אשת אח יש לו היתר במקום יבום, מבואר מתוס' לא חשיב ההיתר במקום יבום דיש לו היתר במקום אחר, משום שזה רק כשאין לו בנים, משא"כ אחות אשה דתמיד ניתרת במיתת אשתו.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |