אילת השחר/יבמות/כא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
מהדורא בתרא
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


אילת השחר TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png כא TriangleArrow-Left.png ב

דף כ"א ע"ב

ואמרו לי כלדאי. פירש"י היינו החוזים בכוכבים. יל"ע דהא אסור לשאול בחוזים בכוכבים משום תמים תהי' עם ה' אלקיך כמבואר ביו"ד (סי' קע"ט), אלא דבגליון מהרש"א שם הביא בשם מהרא"י דאינו איסור ממש. ומ"מ ק"ק למה האמין להם בזה, ואולי כיון דלא הי' לו שום נפק"מ למעשה אין אפילו קצת חשש במה שהתחשב בזה. ובריטב"א בשבת (קנ"ו ע"ב) כ' דלשאול מהם אסור אבל כשאמרו מעצמם ראוי לחוש לדבריהם ולבקש רחמים וליתן צדקה.

אי מקרי דרדקי הוינא אשיילה מרבנן. צ"ב מה חידש בזה, הא ודאי דאם לא ידע הטעם יהא צריך לשאול מרבנן, ועי' ערוך לנר. וכן צ"ב קצת מה הסתירה להיות מלמד דרדקי ולהיות חכם, וכי אם הוא מלמד דרדקי לא יוכל להיות שידע ויבין ג"כ טעמי ההלכות. וכל מה שהביאה את זה הגמ' לא נתבאר מה רצו לומר בזה.

א"ל אביי לרבא אסברה לך כגון כלתה דבי בר ציתאי רב פפא אמר כגון כלתה דבי רב פפא בר אבא וכו'. תמוה למה צריך להסבירו עם דוגמאות, וכי אינו דבר פשוט מה זה כלת בתו וכלת בנו. ובריטב"א כתב דאשמעינן דדוקא כשיש גם כלת הבן גזרו בכלת הבת, ומ"מ צ"ב למה הוצרכו לומר עם דוגמאות, ולא אמרו להדיא דאסור רק כשיש גם כלת הבן. ובכלל ק"ק דלכאו' כשגזרו על שניות אינו משום חשש שיקח עכשיו את הערוה, רק בכללות גזרו הא אטו הא, וא"כ למה צריך שיהא גם כלת הבן. ולשיטת הריטב"א יל"ע דא"כ לא ליגזרו נמי רק כשכלת הבן היא פנוי', דאי לאו הכי הרי אסורה משום אשת איש ואין חשש שישאנה.

הא בחד קידושין מקרב לה הני עד דאיכא תרי קידושין לא מקרב להו. ומשמע מרש"י דבדוקא נקט על ידי קידושין, ולכאורה הרי בלא קידושין גם כן אסירה ליה, ואולי הכונה שזה ב' מיני קירבות.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א