אילת השחר/יבמות/כא/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות ישנים תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהדורא בתרא קרן אורה רש"ש |
ואמרו לי כלדאי. פירש"י היינו החוזים בכוכבים. יל"ע דהא אסור לשאול בחוזים בכוכבים משום תמים תהי' עם ה' אלקיך כמבואר ביו"ד (סי' קע"ט), אלא דבגליון מהרש"א שם הביא בשם מהרא"י דאינו איסור ממש. ומ"מ ק"ק למה האמין להם בזה, ואולי כיון דלא הי' לו שום נפק"מ למעשה אין אפילו קצת חשש במה שהתחשב בזה. ובריטב"א בשבת (קנ"ו ע"ב) כ' דלשאול מהם אסור אבל כשאמרו מעצמם ראוי לחוש לדבריהם ולבקש רחמים וליתן צדקה.
אי מקרי דרדקי הוינא אשיילה מרבנן. צ"ב מה חידש בזה, הא ודאי דאם לא ידע הטעם יהא צריך לשאול מרבנן, ועי' ערוך לנר. וכן צ"ב קצת מה הסתירה להיות מלמד דרדקי ולהיות חכם, וכי אם הוא מלמד דרדקי לא יוכל להיות שידע ויבין ג"כ טעמי ההלכות. וכל מה שהביאה את זה הגמ' לא נתבאר מה רצו לומר בזה.
א"ל אביי לרבא אסברה לך כגון כלתה דבי בר ציתאי רב פפא אמר כגון כלתה דבי רב פפא בר אבא וכו'. תמוה למה צריך להסבירו עם דוגמאות, וכי אינו דבר פשוט מה זה כלת בתו וכלת בנו. ובריטב"א כתב דאשמעינן דדוקא כשיש גם כלת הבן גזרו בכלת הבת, ומ"מ צ"ב למה הוצרכו לומר עם דוגמאות, ולא אמרו להדיא דאסור רק כשיש גם כלת הבן. ובכלל ק"ק דלכאו' כשגזרו על שניות אינו משום חשש שיקח עכשיו את הערוה, רק בכללות גזרו הא אטו הא, וא"כ למה צריך שיהא גם כלת הבן. ולשיטת הריטב"א יל"ע דא"כ לא ליגזרו נמי רק כשכלת הבן היא פנוי', דאי לאו הכי הרי אסורה משום אשת איש ואין חשש שישאנה.
הא בחד קידושין מקרב לה הני עד דאיכא תרי קידושין לא מקרב להו. ומשמע מרש"י דבדוקא נקט על ידי קידושין, ולכאורה הרי בלא קידושין גם כן אסירה ליה, ואולי הכונה שזה ב' מיני קירבות.