אילת השחר/יבמות/יג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהדורא בתרא
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


אילת השחר TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png יג TriangleArrow-Left.png ב

דף י"ג ע"ב

כיון דלא אתי איסור אשת אח וחייל אאיסור אחות אשה הו"ל צרת ערוה שלא במקום מצוה. הנה יש כאן חידוש דבשביל שתחול מצות יבום לא סגי במה שהיא אשת אחיו רק צריך שתהי' עליו באיסור אשת אחיו, דאל"כ נהי דלא חל איסור אשת אח, הרי מ"מ היא אשת אחיו ולמה חשיב לב"ש כשלא במקום מצוה, וכתבו התוס' לקמן (דף ל"ב בד"ה שנשא) דר"ש לא ס"ל כן, דמ"מ הרי היא אשת אחיו, וטעם דב"ש צ"ע דמנ"ל דמצות יבום תלוי באיסור אשת אחיו וכיון דלא חל האיסור אין מצות יבום, דאדרבה הא מסתבר יותר דתלוי באשת אחיו ולא באיסור דאשת אחיו.

ולסברא הנ"ל דמצות יבום תלוי באם בלי שנתחדש המצוה היתה אסורה באיסור אשת אח, יש להוסיף על הא דהתוס' לעיל (דף ג' ע"ב ד"ה לא תעשה) הקשו דנלמוד דעשה דוחה ל"ת שיש בו כרת מהא דעשה דיבום דוחה ל"ת דאשת אח, ותירצו דשאני אשת אח דמצותו בכך, ולהנ"ל כאן בסברת ב"ש יותר יש חילוק, מכל מקום כיון דהעבירה שיש בדבר לולא המצוה היא עצמה הגורם שיהי' בה דין המצוה, א"כ לא הוצרכו לחלק דבמצורע אפשר לקיים בשער דהיתר או כשנמרטו פאת ראשו, דאפילו אם א"א לקיים באופן זה, הא מיהת דמצות גילוח דמצורע אינו משום דבלי זה הי' אסור, דהא שאר השערות דגם בלי המצוה לא היו אסורים, מ"מ כעת יש מצוה לגלחם, לכן זה מקרי דהעשה דוחה, אבל כאן דרק מחמת שיש איסור הוא הגורם את המצוה בודאי לא מקרי דעשה דוחה ל"ת. אלא דצ"ע אולי זה רק סברת ב"ש, דהא כתבו התוס' דר"ש לא ס"ל דצריך שיהא איסור אשת אח כדי לקיים מצות יבום.

תוד"ה דלא אתי. וא"ת כיון דאיסור אחות אשה לא חייל תתייבם ערוה גופה וי"ל דאיסור אחות אשה מיתלא תלי וקאי אי פקע איסור אשת אח אתי וחייל הלכך לא פקע. במסורת הש"ס העיר דהיא קושית הש"ס לקמן (ל"ב א') ומשני לה התם הכי. ולכאו' זו פליאה על תוס' למה לא הזכירו שזה גמ' לקמן, אך י"ל דלא דמי, דהתם מיירי לר"ש דס"ל אין איסור חל על איסור ופריך דהיכא דנשא מת ואח"כ נשא חי תתייבם, ומשני רב אשי דאיסור אחות אשה מיתלא תלי וקאי אי פקע איסור אשת אח אתי איסור אחות אשה וחייל.

ומבואר שם דלר"ש צרתה נמי פטורה משום דכשתתייבם יעבור איסור של אחות אשה, אפי' שאין איסור חל על איסור, אבל הכא לב"ש הרי הצרה מותרת להתייבם מחמת דאין איסור חל על איסור, וע"כ דחשבי' לאיסור אחות אשה כמי שאינו כלל, ולכן הק' תוס' דתתייבם נמי הערוה עצמה, ותירצו דמ"מ להתיר הערוה עצמה להתייבם אי אפשר, כיון דאי פקע איסור אשת אח אתי וחייל איסור אחות אשה, וזה חידוש יותר, דנמצא סתירה, דמצד אחד חשיב דאיסור אחות אשה כמאן דליתי' דלכן הצרה מתייבמת, ומ"מ לגבי הערוה גופה חשיב שיש כאן איסור אחות אשה.

בא"ד. וי"ל דאיסור אחות אשה מיתלא תלי וקאי אי פקע איסור אשת אח אתי וחייל וכו'. וצריך לומר דאפי' לפי מש"כ תוס' לעיל (ג' א') דהא דשרי אשת אח במקום יבום הוא מדין עשה דוחה לא תעשה, וא"כ לא פקע איסור אשת אח, מ"מ כיון דמדין עשה דוחה ל"ת משמע דהוי כהותרה, שייך שפיר שיחול על זה איסור אחות אשה.

חלצו ב"ש פוסלים וכו' פשיטא לאפוקי דרבי יוחנן בן נורי וכו'. ומבואר ברש"י דאי הוו מצרכי ב"ה חליצה מדרבנן היתה נפסלת לכהונה. והיינו תרי דרבנן דעצם הדבר שחלוצה פסולה לכהונה הוא רק מדרבנן, וגם מה שהיתה צריכה חליצה הוא רק מדרבנן, ומ"מ היתה פסולה לכהונה.

אמר ליה ר"ל לר"י איקרי כאן לא תתגודדו וכו'. משמע דרוצה לומר שיש לאו דאורייתא דלא תתגודדו. ולכאו' בשלמא בדרבנן כגון במגילה ובאיסור מלאכה בערבי פסחים, מובן דשייך לא תתגודדו על עצם מה שתיקנו חכמים מנהגים חלוקים שאלו יעשו כך ואלו כך, אבל בדאורייתא הרי לא שייך אלא כשאחד סובר כך ונוהגין במקומו כמותו, ואידך ס"ל להיפך ונוהגין כן במקומו, ובזה מה שייך לא תתגודדו, דהא כל אחד לשיטתו סובר שכך צריך לנהוג בכל המקומות, ומה הטענה עליו במה שנוהגין במקום אחר שלא כדין, לפי שיטתו.

מאי לא תתגודדו שמע מינה תרתי. ומ"מ אפי' דילפי' מקרא ב' איסורין גם איסור חבורה על מת וגם שלא יעשו אגודות אגודות, לא הוי לאו שבכללות ולוקין עליו כשעושה חבורה למת כדתנן במכות, והטעם משום דאיסור אגודות ילפי' מריבויא דכתיב תתגודדו, ולא כתיב תגודדו.

התם הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה. מבואר מזה דהאיסור לא תתגודדו הוא דוקא כשנראה לבני אדם האגודות אגודות, ולכן כשהרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה דלא ניכר שנוהג אחרת מאנשי המקום אין בזה איסור, וכ"מ ברש"י שכתב דהאיסור לעשות אגודות אגודות הוא משום דנראה כנוהגין ב' תורות, ולפי"ז כשנוהגין שני מנהגים בב' מקומות מרוחקות שאין יודעים זה מזה כלל לא שייך לא תתגודדו, וזהו ג"כ סברת הגמ' בהא דמסיק דדוקא כששניהם בעיר אחת דאז נראה יותר כב' תורות.

רש"י ד"ה לא נמנעו. לפי שהיו מודיעים להם אותן הבאות מן הצרות ופורשים. משמע קצת דגם בלי שהיו שואלים אותם היו מודיעים, ויש לעיין אם אע"ג דלשיטתם מותרים הן מ"מ עפ"י דין צריך להודיע אף דהוא יודע בבירור שהדבר מותר, דבכ"ז אסור לגרום למי שלפי דעתו זה אסור שיכשל בזה, או דאינם מחויבים מן הדין, אלא דמ"מ לא רצו שיהי' בזה שמץ רמאות.

רש"י ד"ה אמינא לך אנא איסורא. דאסרי להו רבנן לבני ארביסר דאי בעו למיקרא בחמיסר לא מצו. משמע מרש"י דהאגודות אגודות אינו מה שקורין בי"ד אלא מה שאינו יכול לקרות בט"ו, ולכאו' הרי זה רק שב ואל תעשה.

תוד"ה דאמר רחמנא. א"נ אתורה היה מצטער וכו'. צ"ב מה ההיתר בזה שמצטער על התורה הרי רוב מי ששורט על המת אינו על עצם הדבר שהוא מת אלא על מה שחסר לו ידיד או קרוב וכדו' ובכל זאת משמע שאסור, דאל"כ הי' צריך להיות נזכר חילוק, שהרי נמצא דברוב פעמים אינו עובר על האיסור, וא"כ מאי שנא בשורט עצמו משום דמצטער על התורה שחסר לו עכשיו.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א