אילת השחר/בבא קמא/קיז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png קיז TriangleArrow-Left.png א

דף קי"ז ע"א

אבל היכא דאוקמי' עילוי' מעיקרא מיקלי קליי'. מבואר דבהראה מתוך אונס דהוי כקלי' אינו מחייב תו על מה שנוטל ונותן ביד, ויש לעיין דהא בזורק חץ על כלי ובא אחר ושברו חייב השני לכו"ע כמבואר בתוס' לעיל דף י"ז ע"ב, וא"כ כאן מה שהגוי עומד לקחת לא עדיף מחץ שעומד לשבור הכלי דמ"מ השוברה הוא החייב, וה"נ כאן הנושא ונותן ביד יתחייב אע"ג דזה כבר עומד ליקח ע"י הגוי. וע"כ צ"ל דכיון דבנטילתו אינו אלא שובר בהחץ שהי' עומד לשבור, וה"נ באם חץ שהולך לשבור הכלי וא' ידחוף את החץ אל הכלי לא יתחייב זה שקירב את החץ אל הכלי לשוברה, ועי' בחזו"א סי' י"א סק"ה. ואם ישא ויתן לגוי אחר הי' חייב דהוי כזורק חץ ובא א' ושיבר בחץ אחר דהשני חייב.

ומ"מ יש לעיין דהא בהראה להגוי אינו חייב אלא מדין דגרמי, וע"כ זה משום דלא עשה עדיין מעשה גזילה אלא דגורם שהגוי יגזול, א"כ הנוטל ונותן ביד דהוא גזלן ממש, דהא הגוזל ליתן לאחר הו"ל גזלן ממש, למה לא יתחייב לא מחמת דהגוי לקח אח"כ אלא מחמת שהוא גזל ליתן לאחר, וע"ז לא יועיל מה דחילקנו דהחץ של הראשון יזיק, דהא הוא שנוטל ונותן ביד נעשה תיכף לגזלן, ואין נפק"מ למי יתן, דהא אפי' אם יזרוק את זה לים ג"כ יהי' חייב, וכיון שנוטל ע"מ ליתן לאחר הוי גזלן, וכמשנ"ת לעיל בדברינו דף קי"ג ע"ב, והו"ל כאילו עומד אחד לגזול ובא אחר וגוזל דודאי יתחייב כמו בא אחר ושיבר במקל חפץ שעומד להיות נשבר ע"י חץ, דהא לא באנו לחייבו מחמת לקיחת הגוי אלא על עצם הנטילה כדי ליתן להגוי.

וצריך ע"כ לומר דכאן כיון דאם הגוי לא הי' לוקח הי' מחזירו לבעליו, נמצא דכל ההיזק הוא ע"י דהגוי לוקח וזה הי' כבר עומד להיות דהוי כקלי' וא"א לחייבו, ונהי דיש כאן מעשה גזילה ונוכל לחייבו מדין גזלן, מ"מ כיון דכשדנין לגבי ההיזק בהחפץ הוי החפץ כבר כמופסד וכנמצא ביד הגוי, לכן אינו חייב כבר מדין גזלן הנוטל ונותן ביד, כיון דאותו ההפסד שהוא עשה הי' עומד להיות, ואע"ג דהחיוב שרצינו לחייבו אינו מחמת ההפסד שעשה הגוי אלא מחמת נטילתו דהוי מעשה גזילה, וצע"ק.

ויש להסתפק בהא דהוכחנו לעיל דף קי"ג ע"ב דגוזל ע"מ ליתן לאחר הוי גזלן, אם אח"כ לא רצה האחר ליקח, דאפשר דכיון דכל גזילתו היתה רק ליתן להלה, והלה אינו רוצה ליקח אין לו דין גזלן על הצד הזה, ואם נאמר כך א"ש טפי דכיון דכל מה דאפשר לחייבו כגזלן הוא מחמת דהגוי יקח, דאם לא יקח הא לא יהי' לו דיני גזלן, ולגבי זה שהגוי יקח הא כבר עומד להיות, ומ"מ צע"ק.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א