אילת השחר/בבא קמא/פד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
פני יהושע
רש"ש
חידושי הרי"מ
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png פד TriangleArrow-Left.png ב

דף פ"ד ע"ב

כי קא עבדינן שליחותייהו במידי דקים לן. וצריך לומר דבמידי דלא קים לן אפילו אם הבעלי דברים יושוו במחיר הדבר מ"מ לא דנין דבעיקר החיוב לא קים לן.


תשלום כפל ותשלום דו"ה דקיצי. העירוני דהכונה לפי"מ שאתה סובר דנזקי שור שמין דמקרי קייצי א"כ לשלם נמי כפל ודו"ה. ואפשר דהקושיא כיון דאת הקרן גובין הרי דכבר יודעים הקרן א"כ ישלם נמי כפל.

אלא דצ"ע לפי"מ דיש חילוק דקרן כעין שגנב אבל כפל ודו"ה כשעת העמדה בדין, הא אע"פ שיודעין הקרן כעין שגנב מ"מ צריך לשום את הכפל ודו"ה דזה לא קייץ עדיין, ונצטרך לומר דקושית הגמ' היא על אופן שלא נשתנה בין שעת הגניבה לשעת העמדה בדין, דאז תשלום הקרן והכפל שוה, ולמה אז ג"כ לא גובין הכפל בבבל.


תוד"ה אי נמי. וי"מ דדוקא גזילות וכו'. לפי סברתם הקודמת דכל גזילות אין דנין, הקשה בים התלמוד לעיל דף ט"ו ע"ב דא"כ למה אמרינן בפ"נ קנסא דאי תפס לא מפקינן מיני', דהא בין כך לא נוציא ממנו דהא אין דנין דיני גזילות, וכן זה קשה על מה דבסוגיין מהני תפיסה דהא בין כך לא נוציא ממנו אפי' אם יתפוס יותר משווי שמגיע לו.

ולפימש"כ בנימוק"י בשם הרא"ה דבגזילה קיימת לכו"ע מוציאין ממנו, ל"ק דהא נפק"מ דלולא מה דמהני תפיסה בקנס וכן בכל דבר שאין גובין בבבל היו מוציאין ממנו מה שתפס דהא אז הגזילה קיימת.


רש"י ד"ה ה"ג. משמע חבורה היינו דיש ריפוי, והא דילפינן מפצע תחת פצע צער במקום נזק, משמע דבמקום נזק הי' סברא להפטר היינו בקטע ידו כדכתבו התוס' לעיל דף כ"ו ע"ב, אמנם אחרי דילפינן צער במקום נזק שוב ידעינן דבחבורה כלול גם נזק, ולכן התוס' לקמן דף פ"ה ע"א ד"ה לדמים יתירים הבינו ברש"י דקמ"ל דחייב נזק במקום צער, היינו דהחידוש הוא בין על ריפוי ובין על נזק, וע"ז הוא דמקשי בתוס' שם דהא ילפינן מפצע דחייב גם על הצער ולא אמרינן דהצער פוטר, אבל בתחילת הסוגיא לא יכלו להקשות למה צריכים קרא חבורה לחייב צער תיפו"ל מפצע תחת פצע, דהוי אמרינן דוקא במקום נזק אבל לא בחבורה דיש רק ריפוי, אמנם התוס' לעיל דף כ"ו ע"ב פירשו דחבורה היינו במקום שיש רושם עי"ש.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א