אילת השחר/בבא קמא/נ/א

אילת השחר בבא קמא נ א

דף נ' ע"א

תוד"ה אמר לך. אבל מציעתא דקתני ברה"י ופתחו לרה"ר חייב לא אתיא אלא כרבי ישמעאל. יש לעי' לאידך תנא נהי דהפתח ברה"ר דאין עליו חיוב, כיון דס"ל בורו ברה"ר פטור, מ"מ הא ניזוק ברה"י, ולמה זה גרע מנתקל בקרקע ונשוף באבן וליחייב מדרבי נתן כמבואר לעיל דף כ"ח ע"ב. וכן יש לעי' למ"ד בור ברה"י חייב דסגי מה דהפתח ברה"י אע"ג דכל הבור ברה"ר, ולמה חייב, הא ס"ל להאי מ"ד דבור ברה"ר פטור דהו"ל כנתקל באבנו ונשוף בקרקע עולם, וכאן הא הרה"ר הוי כקרקע עולם, אלא שכאן אפשר לומר כיון דזהו בור אחד, וממילא כיון דהפתח ברה"י הו"ל בור ברה"י ואינו דומה להתם דהבור והקרקע הם ב' דברים, משא"כ כאן איכא גזה"כ דדין בור על הפתח, [וצ"ע מנ"ל, ואולי מלשון הכתוב כי יפתח הרי דתליא במקום הפתח], אבל קושיא הקודמת עדיין קשה דבפתחו לרה"ר אע"פ שעל הפתח אין דין בור, מ"מ הא דל מהכא הפתח יש כאן בור והוזק בו, וכיון דאפשר ליפול בו דרך רה"ר למה לא יתחייב.

וצריך לומר דהיכא דיש בור מזיק בלעדי הקרקע עולם, אז כשקרקע עולם גרמה, חייב מ"מ מדר' נתן, אבל כשכל הבור אין עליו שם מזיק בלי הגרמא דקרקע עולם אז הוא פטור. ולפי"ז אם הבור ברה"י ופתחו ברה"ר ואפשר ליפול גם מצד הרה"י באמת יתחייב אף אם יפול מהצד שברה"ר, וכמו בנתקל בקרקע עולם ונפל בבור שברשותו.

אמנם לפימש"כ ברבינו פרץ לעיל דף כ"ח ע"ב דכשיש לו בעלים בעצם הי' לו להפטר כמו שור ברשות המזיק, אלא דמגזה"כ דבעל הבור ישלם ילפינן לחייבו, וא"כ כשפתחו ברה"ר דאין זה נקרא בעל הבור, דבור בתר פתחו ואין כאן הגזה"כ וממילא הו"ל כשור ברשותו לכן פטור לגמרי, אבל לאידך מ"ד דבור ברה"ר חייב דמשמע דכשהבור ברה"י ופתחו ברה"ר חייב. ואמאי, ולמה לא יוכל לומר ברשותי מאי בעית, דלדידי' הא ליכא גזה"כ דבעל הבור, וצריך לומר כמשנ"ת לעיל דכיון דיש הלכה דבתר פתחו אזלינן הו"ל בור ברה"ר וליכא למימר מאי בעית ברשותי.

ועדיין יקשה קושית התוס' שהקשו לעיל דף כ"ח ע"ב בד"ה ונשוף, דכמו דאמרינן לרב דפטור על חבט בורו משום דקרקע עולם הזיקתו, ה"נ בפתחו לרה"י והבור ברה"ר נימא חבט או הבל של רה"ר הזיקתו. דהא למ"ד דפטור בור ברה"ר הא פטור אע"פ שיש חבט או הבל שעשה ברה"ר.

ועוד יש לעיין עדיין, לסברת התוס' לעיל דף י"ג דשייך כי ליכא לאישתלומי גם בשור שיש בו ב' בעלים היינו בעל האימורין ובעל שאר חלקי השור, אע"פ שאין יכול חלק א' להזיק בלי שאר החלקים, [ועי' בנחלת דוד ובדברינו שם דיש לומר כיון דאין מזיק חלק א' בלי השני לא שייך כי ליכא לאישתלומי], אך לסברת התוס' הדרא קושיא לדוכתא דנימא כי ליכא לאישתלומי, אע"ג דאין הבור יכול להזיק בלי הפתח, ולפי מש"כ לדברי רבינו פרץ א"ש דשורך ברשותי מאי בעית פוטרו וצע"ק. (מהדו"ק)

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א