אילת השחר/בבא קמא/נז/א

אילת השחר בבא קמא נז א

דף נ"ז ע"א

אילימא לגינתו המשתמרת וכו' היינו ביתו. יש לעיין להפוסקים דשומר שכר חייב על כל אונס חוץ מהיושב ומשמר, ועי' בנתיה"מ סי' ש"ג וברעק"א דמשמע דכל שאירע אונס בהשומר ועי"ז לא שמר חייב [וכן מבואר בשאילתות המובא כאן ברא"ש וגם מהרא"ש גופי', וכן מבואר ברשב"א לעיל דף מ"ה ע"א], ורק אם האונס הי' בהחפץ כגון מתה וכדו' דגם אם הי' יושב ומשמר לא הי' יכול להצילה אז פטור, א"כ אין נפק"מ בין משתמרת ללא משתמרת, ואם ס"ל דהשבה מקרי אע"ג דלא נפטר אם יופסד החפץ ע"י שמירה כזאת, א"כ גם אם נימא דשומר אבידה שומר שכר הוא מ"מ למה לא יפטר כשמחזיר לבית שלא משתמר כמו למ"ד דהוי שומר חנם. ובשלמא אם נימא דשמירה מעולה מהני לשומר שכר להפטר שייך שפיר לומר דההחזרה לביתו הוא דומיא דחיובו לשמור, ובהחזיר לבית שמור שמירה מעולה דכה"ג בביתו הי' פטור ה"נ כשהחזיר סגי, אבל אי צריך יושב ומשמר א"כ שמירה מעולה אינה כלום לגבי שומר שכר, ולמה יהי' נפק"מ אם החזיר למשתמרת או לאינה משתמרת.

ולפימש"כ בקצוה"ח סי' ש"ג סק"א, וכן משמע בשטמ"ק כאן בשם ר"א מגרמישא, דרק בגניבה הוא דאמרינן דחייב על גניבת אונס אבל בשאר אונסין פטור אפי' שאינו יושב ומשמר, א"כ אפשר דכיון דגינתו המשתמרת הוי לגבי אבידה משומר שפיר הוי כבר חזרה, אע"ג דאם יגנב לא יפטר מגניבה מ"מ כיון דזה שמירה טובה סגי לפוטרו, אלא דלענין גניבה גזה"כ דחייב, ושפיר מקרי השבה, אבל אם נפרש כמו שמשמע ברשב"א לעיל דף מ"ה ומעוד כמה פוסקים דאין חילוק צ"ע.

ויש לעיין להקצוה"ח דודאי דאבידה שיהי' בגדר אונס דגניבה רגילה ודאי דיתחייב, דנהי דאבידה הוי פשיעה יותר מגניבה מ"מ הא למ"ד אבידה לא כתיב בהדיא בקרא אלא דילפינן בב"מ דף צ"ג דאבידה יתחייב מק"ו מגניבה, א"כ כמו"כ נוכל לדעת אבידה ביושב ומשמר אפילו אם יצויר באונס כעין גניבה דיהי' חייב, וכיון דגניבה חייב אף באונס ממש כשאין יושב ומשמר מה"ט כיון דחייב בגניבה דהוי אונס אמרינן דחייב אף באונס גמור ממש, ה"נ נימא באבידה כיון דחייב באונס כעין גניבה יתחייב נמי באבידה באונס ממש דכל שמחמת שלא הי' השומר יושב ומשמר נעלם הדבר חייב השומר, ולכן חייב באבידה ג"כ, רק בנשבר ומת הוא דפטור דהיינו כל שזה נאנס לא מחמת חסרון שמירה.

ואי ס"ד ש"ש הוי וכו'. יש לעי' למה מצרכינן לקמן דף ס"ג קרא לטוען טענת גנב באבידה דחייב כפל, הא כיון דהוא שומר יש לו בודאי כל דיני שומר וחיוב כפל דטט"ג הוא גם כן א' מדיני השומר, וכעין זה הק' בפנ"י כאן. והי' אפשר לומר דחיובו של שומר אבידה הוא לשמור כדי שיגיע החפץ לבעליו, נמצא דכל מה ששייך בענין שיגרום ההחזרה חייבתו תורה כדין שומר, דכ"ז נכלל בקרא דואספתו אל תוך ביתך, אבל חיוב כפל דזה אינו שייך כלל לענין שעי"ז תוחזר האבידה ע"ז אין לו דין שומר ולכן צריך קרא מיוחד.

וצע"ק דלפי"ז לר' יוסף למה הוי ש"ש, הא לפי הטעם דהוי ש"ש רק משום פרוטה דר' יוסף הרי משמע דבלי שיש לו שכר הי' סגי בשמירה פחותה דשומר חנם, הרי דלגבי ההחזרה לבעלים הי' סגי בזה, א"כ נהי דיש לו הנאה, הא מ"מ כל שאינו צורך להחזרת האבידה אין לו דין שומר, ולמה יתחייב כשומר שכר בלי פסוק מיוחד לזה. וצ"ל דקבלת שכר הוי טעם מספיק כדי לחייב כשומר שכר גם ליותר מכדי שצריך בשביל שתוחזר לבעלים. ולאידך טעמא דרחמנא שעבדי' בע"כ ס"ל דכדי שתוחזר צריך שמירה יותר טובה.

ומ"מ יש לעיין דאיך נאמר דשעבדי' לחייבו על גניבת אונס להני דסברי דש"ש חייב אפי' בגניבת אונס כל שלא שמר ואפי' תקפתו שינה, וגם במוצא אבידה כן כמו שהוכיח בקצוה"ח סי' ע"ב סק"ה מסוגיין דאי שומר אבידה כש"ש לא יצוייר טט"ג באבידה משום דחייב גם כשטוען נגנבה באונס, ולמה חייב על אונס ממש דזה הא לא יהי' סיבה לשמור יותר דהא לא שייך לשמור יותר, כיון דאפי' בתקפתו שינה מתחייב ומה זה יוסיף לענין שתוחזר להבעלים, [ובנתיה"מ סי' רצ"א סק"ל כתב דשייך להקיף בחומת ברזל עיי"ש], ואפשר דעי"ז יזדרז יותר להשיב האבידה שלא תהי' אצלו ומקרי לצורך החזרה לבעליו.

ב] כן יש לעיין להני דס"ל דש"ש חייב אפי' אם נגנבה באונס, וכן שומר אבידה למ"ד כש"ש דמי כמו שהבאנו בשם הקצוה"ח סי' ע"ב סק"ה, דא"כ נמצא דחיוב החזרת אבידה היינו להתחייב באונסין שאינו יכול לשמור מזה, דהא גם אם חטפתו שינה או חולי ונגנב יהי' חייב. ולכאורה הא שלך קודם לשל כל אדם ואינו מחויב להפסיד ממון בשביל חבירו, דבשלמא אם אינו חייב על גניבת אונס נמצא דאינו חייב אלא לשמור ואם ישמור ותגנב באונס יפטר, אבל להנ"ל הא נמצא דהתורה חייבתו תשלומין, והא שלך קודם לשל כל אדם ולמה מחויב להגביה האבידה ולהתחייב באונסין.

ונצטרך לומר דלגבי זה הוי גזה"כ להתחייב כיון דאינו אלא ספק. וצ"ע דמנ"ל דהתורה חייבתו עד כדי כך, ובמיוחד להסברא דאמרינן דרחמנא שעבדי' בעל כורחי' להיות כש"ש, דמנ"ל דשעבדי' ויתחייב להפסיד אדרבה נימא מכח זה דאינו חייב אלא לשמור כשומר חנם ויקויים שלך קודם לשל כל אדם, וצע"ק. (מהדו"ק)

תוד"ה קרנא. וכיון שחייב עצמו לשלומי בשויו וכו'. הנה הש"ך ס"ל דכשטוען נגנבה אינו נאמן שנגנב אז בשעת הזול וצריך לשלם כשעת היוקר, אבל ברעק"א בב"מ דף ל"ד ס"ל דנאמן בלי שבועה דע"ז לא מצינו חיוב שבועת השומרין, והנה לא תקשי דא"כ יצוייר טט"ג באם טען שנגנב אז שהי' שוה פחות ושילם לפי המחיר ההוא ובאמת היתה אצלו בשעת טענתו בב"ד, נמצא דהעלים ולא שילם כפי שויה באמת דהא ע"ז נאמן בלי שבועה ואין חיוב כפל רק ע"י שבועה, [ויש לעיין למש"כ באור שמח פ"ד מגניבה הל' י' דאם נפטר בטענתו בלי שבועה חייב כפל, ומבואר שם דזה רק אם זה מחמת חיוב שמירתו אי"צ שבועה כגון שמירה בבעלים, אבל כאן דאין זה מחמת דכה"ג אין חיוב שמירה אז אין חייב כפל בלי שבועה או דרק כגון בחשוד או בקפץ ונשבע, דביאר בקהלות יעקב סי' ל"ו דאין חייב כפל כיון דלא נשבע, אבל כגון כאן דע"ז אין כלל חיוב שבועה אולי לסברתו הי' צריך להתחייב כפל בלי שבועה], ולהש"ך דס"ל דאינו נאמן יש לעיין אם מ"מ חיוב שבועה אין ע"ז או דחייב שבועה, וא"כ יצוייר כפל בטט"ג בשומר שכר כגון שטוען שנגנב בשעת הזול, ועי' במש"כ לקמן דף ס"ב א' בד"ה נטירותא דדהבא אם כה"ג הוי כדבר שאינו מסויים.

תוד"ה כגון. הנה בשטמ"ק מבואר בשם הרא"ה דס"ל כהתוס' דחייב בכל גניבת אונס ומ"מ בנגנבה באופן דגם אם הי' שם לא הי' יכול להציל פטור. ולפי"ז שוב מה קשה הא איכא לאוקמי בטוען נגנבה באופן שאם הי' שם לא הי' יכול להציל, ואולי למ"ד לסטים מזויין גזלן הוא היינו מפני שהולך ליקח בחזקה, ולכן אפי' אם הבעלים לא הי' בשעת הגניבה אלא שאם הבעלים הי' שם לא הי' יכולים להציל הוי גזלן למ"ד לסטים מזוין גזלן הוא.

וצע"ק באם גנב בא במחתרת דהא תלינן דאם הי' הבעה"ב מעמיד עצמו הי' הגנב הורגו, ובודאי דאינו מחויב להסתכן ולמנוע את הגניבה מהגנב, שמא יהרגנו, נמצא דאם טוען גנב בא במחתרת וגנב הו"ל שפיר גנב כזה שהי' פטור דהא אינו מחויב להסתכן ולהעמיד עצמו נגד הגנב, והתורה הא קוראת להבא במחתרת גנב, וא"כ למה לא יצוייר טוט"ג בשו"ש. ודוחק לחלק נהי דאינו מחוייב להסתכן מ"מ הוי כגניבת אונס היכא דלא שמרו, ושאני מליסטים מזויין דרק בזה פטור וצ"ע. (מהדו"ק)

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א