אילת השחר/בבא קמא/ל/א
לא יהא אלא כרפשו. פירש"י המשליך זבלו ברה"ר מי לא מיחייב כי לא הפקירו. צ"ע למה דוקא כי לא הפקירו, דהא אבנו שהפקירו ברה"ר גם לרב חייב כמו שהוכיחו התוס' לעיל דף ג' בד"ה בין לרב, וה"נ כי הפקיר רפשו שהשליך למה לא יהי' חייב, ובחזו"א סי' ה' סקי"ד ביאר מה דהוא עצמו פטור דקרקע עולם הזיקתו אע"ג דהוא הביא את המים מ"מ כיון שנתערב ברפש א"א לחייבו רק אם המים שלו, אבל ברש"י הא כתב דהשליך זבלו א"כ למה צריך דוקא כשלא הפקירו.
ועי' בחזו"א שם דמבואר דכשלא הפקיר את המים אע"ג דמעורב בעפר מ"מ חייב או משום דקנה, ודחק לומר דזה ככליו או דהוי כחזקה, או משום דמעורב חלק שזה שלו וחייב מדר' נתן. וצ"ע לפי"ז דמ"מ כשהפקיר את המים למה לא נחייבו ג"כ כיון דיש מים שהוא עשה, וע"כ כיון דהמים בעצמם לא נעשו בור אלא בצירוף העפר א"א לחייבו על כרייתו, וא"כ היכא דיש חלק דשייך לו דמחייבינן לי' ע"כ זה משום דגם כשנעשה רפש עדיין שלו המים ועליה רמי לסלוקי אע"ג דמעורב בזה עפר, וזה הא לא מדר' נתן דיש דין לסלוקי אם מעורב בו חלק שהוא שלו, דר' נתן חידש רק דחייב על הזיקו, אבל דנעשה בורו ע"י כי ליכא לאשתלומי מהאי לא מצינו, וע"כ צ"ל דגם בלי חידוש דר' נתן ידעינן דמימיו המעורבים בעפר הפקר עליו לסלקו, והא דצריך לחידוש דר' נתן, משום דבלי זה נהי דעליו לסלקו מ"מ הא ההיזק הי' יחד עם העפר דאינו שלו ולזה צריך לחידוש דר' נתן, נמצא דלגבי מה דנעשה בור ע"י הסברא דהי' לו לסלקו ע"ז לא צריך לדר' נתן, דגם בלי ר' נתן ידעינן דמה דיש לו חלק והוא יזיק עם העפר שייך לחייבו לסלקו, אלא דלגבי חיוב תשלומין צריך לדר' נתן לחייבו הכל אע"ג דגם העפר הזיק, ולפי"ז סוגית הגמ' דלא כלישנא דס"ל לעיל דף י"ג דשלמים שהזיקו אפילו לר' נתן אינו גובה מהבשר כנגד האימורין.
חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם. צריך לחלק מהא דאמרינן בצפרנים שורפן חסיד קוברן צדיק, וכאן החסידים מצניעים קוצותיהן.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |