אילת השחר/בבא מציעא/קה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png קה TriangleArrow-Left.png ב

דף ק"ה ע"ב

המהלך בבית הפרס ע"ג אבנים שיכול להסיט על האדם ועל הבהמה שכוחן רע טמא היכי דמי אדם שכוחו רע וכו' היכי דמי בהמה שכוחה רע וכו'. יש לעיין להמבואר בב"ק דף י' דא' כמו פפא בר אבא שהכביד על אנשים שישבו על הספסל ועי"ז נשבר הספסל חייב זה שנשען עליהם, אם הכובד על אדם או בהמה שכוחן רע סגי להתחייב בתור אדם המזיק.

והספק הוא רק לרש"י דמפרש דברוכב על אדם או בהמה שכוחו רע אז אולי עצם כשעורה ניסט מכוחו, אבל בראב"ד בשטמ"ק מבואר דגזרו על המהלך בבית הפרס אפילו כשלא מסיט כלום, אלא דכשיש אבנים תקועות שאינן ניסטות לא נקרא שהולך על הבית הפרס אלא על ריצפה, וה"נ כשרוכב על אדם או בהמה שכוחן יפה הו"ל כהולך על ריצפה, משא"כ אם כוחן רע הו"ל כמהלך על הקרקע, ואז טמא לא מפני שאולי מסיט עצם אלא מפני שהמהלך ע"ג בית הפרס טמא, ולפי הראב"ד הרוכב לא מקרי שמסיט את העצם ומ"מ טמא, ולפי"ז לחייבו משום מזיק לא נוכל.


אומדין אותה כמה לקט ראויה לעשות. דהיינו שדה זו כמה ראויה להעשות לקט בשנה כמבואר ברש"י, וצע"ק דלא נזכר כלל דתלוי מי הקוצר דהא לא מכל אחד נושר אותו מידה של שבלים, ולמה נזכר רק שהאומד לפי השדה.


רש"י ד"ה למפולת יד. והרבה זרע צריך למפולת שוורים. היינו דלכן מספקא אם שדה שנזרע במפולת שוורים נופל רק ד' קבין, אבל בשדה שנזרע כור ביד צריך יותר, דביד זורע שטח יותר גדול באותו כמות זריעה וממילא הקצבה יותר.


אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חכורו. בחזו"א ב"ק סימן כ"ג ס"ק י' הסתפק אם משום דהוי כתנאי שאם יהי' מכת מדינה ינכה לו מן חכורו, או משום דהוי כהשכיר לו שדה שאינה ראויה לקצור, והנה אם זה כתנאי ע"כ צ"ל דאנו אומדין דכל חוכר אינו מתחייב החכירות על אופן זה, ומה דפליגי אם צריך שיש אצל רובא דבאגא או דסגי שישתדפו ארבע שדות שסביבותיה, זה הכל על האומדנא אם בכה"ג יש לאמוד דאינו מתחייב כבר לשלם חכירות, וא"כ צ"ע מה דפריך בדף ק"ו ע"א מהא דמצינו לענין לגאול השדה אחוזה דצריך שתי שנים של תבואה, ונתמעט דוקא שנים שאין תבואה כלל בכל מקום דרק אז הוא דלא מקרי שני תבואות, הרי דאם יש במקום אחר מקרי שני תבואות, ומאי קשה דהא התם אינו תלוי בהסכמתם דהא קרוי שני תבואות אפילו אם יש במקום אחר בעולם, אבל לענין אומדנא דאין אדם רוצה להתחייב שפיר סגי דרובא דבאגא או השדות שסביבותיה, אבל לפי הצד דהוי כאין לו שדה כזאת על הזמן ההוא א"ש דגם לא מיקרי שני תבואה על הזמן ההוא.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א