אילת השחר/בבא מציעא/צח/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש אילת השחר |
תוד"ה מתוך. ה"נ וכו' בחשוד על השבועה אלא תקנו שיהא כנגדו נשבע ונוטל דבענין אחר לא הוי אפשר וכו' הי' מלוה לו פרוטה ויתבע אותו על אשר לו ויהא מודה במקצת וכו' ומתוך דאינו יכול לישבע יקח כל אשר לו. ולמ"ד לעיל דף ו' דחשיד אממונא חשוד אשבועתא ותלינן דספק מלוה ישנה יש לו עליו, וא"כ מי שילוה כדי להוציא ממנו הרי הוא חשיד אממונא ומה תועיל שבועתו, צריך לומר דלא שבקת חיי לכל החשודים, משום שכל שיש לו ספק מלוה ישנה ילוה להחשוד פרוטה ויתבענו כנגד הספק מלוה ישנה שיש לו עליו, לכן חייבו להתובע לישבע דלא חשיד התובע אשבועה, ועדיין צ"ע דהא גם רמאי ממש שחשוד אשבועה יכול להלוות לו פרוטה, וכיון שהחשוד לא ישבע נטיל השבועה עליו והוא ישבע, דהא חשוד אממונא חשוד אשבועתא.
ועוד צ"ע מה הועלנו בתקנה, הא מבואר דלאביי דכל מה דנוכל להשביעו הוא משום דתלינן דשמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו, א"כ הא יש להרמאי עיצה דיאמר דמוחל לו כל ספק מלוה ישנה שיש לו עליו דאז לא נוכל להשביעו כמבואר בנימוק"י לעיל שם, ויקח בלי שבועה, ובשלמא בהא דשנים אוחזין בטלית דחיישינן שיתקוף משום ספק מלוה ישנה, אין להקשות דיודה דאין לו ספק מלוה ישנה, דהתם הא יש לתלות שזה של שניהם ועל הצד שיתקוף נוכל להשביעו, ואם יודה גם השני יוכל לעשות כן ואז לא ישבעו, אבל כאן מה הועלנו להרמאים שיתבעו את החשוד ויוציאו ממנו שלא כדין בלי שבועה, דהא אין שום צד לתלות דודאי מגיע להתובע יותר ממה שטוען הנתבע החשוד, וצ"ל משום דבין כך אין עיצה לזה, דהא גם אם נצריכו שבועה הוא ישבע דהא חשיד אממונא חשיד אשבועתא, רק כל מה שיכולין קצת למנוע מרמאות תיקנו.
תוד"ה משכחת. וי"ל דגזה"כ דאינה עולה לכאן ולכאן דכי הוא זה משמע דאיכא כפירה והודאה מלבד אותה שטוען בה שלא פשע בה. הנה לכאורה הא מה שטוען שלא פשע היא בהשכורה, והכפירה היא במה שלא השאולה מתה, א"כ הכפירה הוא בהשאולה וטענה שלא פשע הוא על השכורה, אלא דמ"מ כיון דכ"ז שלא יטעון נאנסה השכורה אין שום כפירה במה שטוען שלא השאולה נאנסה, וכדי שתהי' כפירה בטענתו הוא רק ע"י טענתו שהשכורה מתה, לכן לא מהני דאיכא גזה"כ שיהי' כפירה בהדבר בלי שיהי' זקוק לטענת נאנסה.