אילת השחר/בבא מציעא/צד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png צד TriangleArrow-Left.png א

דף צ"ד ע"א

שאני הכא דמעיקרא לא שעבד נפשי'. בתוס' הרא"ש ביאר דלכן מהני להתנות אפי' לר' מאיר, משום דלא חייבה תורה השומרים אלא כל א' לפי הנאתו ודעתו ולא דמי לכל דוכתי דחייבתו תורה על ידי דבר אחר לא מחמת שהעלה בדעתו ליתן כגון שאר כסות ועונה דחייבה תורה לכל מקדש אשה בסתם, וכן כתבו התוס' בכתובות דף נ"ו ע"ב לחד תירוצא. ויש לעיין לפי"ז למה לא יועיל אם ימסור מודעה לפני עדים דאין בדעתו להתחייב שבועה או בתשלומין, ולא אישתמיט בשום דוכתא שיועיל שימסור הודעה כזאת בפני עדים, ובב"ק דף נ"ו ע"ב הקשינו על שומר אבידה למה לא יועיל אם יתנה בפני עדים שאינו רוצה להתחייב, וה"נ יש להקשות על כל שומר, ואע"ג דיתכן דזה לא כרצון המפקיד, מ"מ איך יתחייב כיון שמוסר מודעה שאין בדעתו להתחייב.


רש"י ד"ה כל תנאי. אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך. היינו תנאי ששואל ממנו קודם למעשה שעליו לעשות, והנה שם לא הי' עי"ז שום חלות דין אלא שאומר לו דכשיסיר משם הנקודים והטלואים הוא יקח הצאן לרעות, וא"כ אין שייך שום דינים בזה, אלא דכמו תנאי כפול דאין זה רק דין בתנאי דמבואר בשבועות דף ל"ו ובנדרים דף י"א דגם לשאר דברים לא ס"ל לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן ולכן צריך לומר תנאי כפול, ה"נ מה שצריך לומר תנאי קודם למעשה הוא משום דכך הוא עיקר הלשון שצריך לדבר, וכמו שמצינו אצל יעקב, ולכן התנתה תורה דבתנאי צריך להתנות כפי הלשון הראוי לדבר.



פרק שמיני
השואל

תוד"ה פרה במשיכה. אלא בשעת הליכתן או אפילו מזמנין עצמן לילך ולעשות חשוב בעידן עבידתייהו. יש לעיין אם משום דזה עצמו הוי כאילו כבר עובד בשביל הבעלים, או דאמירה כזאת סגי לענין שיהא כבר נקרא בבעלים אע"פ שזה עצמו אינו נקרא שעושה בשביל הבעלים. והנה יש לעיין לפירושם מה דמשני דאמר לי' את גופך לא תשאל עד שעת משיכת פרתך, דע"כ לפי"ז מיירי דאע"ג דהתחיל ללכת מ"מ כיון דאמר לי' כן לא הוי עדיין שאול, ולמה, הא משמעות הגמ' לקמן דף צ"ז ע"א דאם א' עובד בשביל השואל יש לו דין בבעלים אפי' שלא ביקשו השואל, כדמשמע בעובדא דלדלויי' טעונה לקמן שם, וכמו שנפסק בשו"ע סי' שמ"ו סעיף ד', וכן היא שיטת רוב הפוסקים, א"כ אם ההליכה הוי פעולה להבעלים מה מהני מה דאמר ליה לא תשאל עד שעת משיכת הפרה, ואע"ג דאיכא בזה פלוגתא ושיטת המרדכי הובא בב"י סי' שמ"ו דאם לא ביקש השואל שיעשה לו המשאיל אינו נקרא בבעלים, וצריך לדחוק לדידהו משמעות הגמ', מ"מ יהי' חידוש לומר דגם שיטת התוס' כן.

אבל אם נפרש דאין עצם ההליכה דבר שזה נחשב שעובד להבעלים אלא שזה כמו אמירה, ורק חידשו דאמירה היינו עשייה להתכונן למלאכה שצריך להבעלים, נמצא דבאומר לא אשאל לא נשלם עדיין הדין אמירה ונשאר באמירה גרידתא ממש דבזה לא מקרי שעובד עדיין.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א