אילת השחר/בבא מציעא/לט/א

אילת השחר בבא מציעא לט א

דף ל"ט ע"א

אין מחזיקין בנכסי קטן ואפי' הגדיל. ופירש"י דיטעון משגדלת קניתי ממך. וצ"ל דחיישינן דימשיך ויחזיק ג' שנים אחרי שהקטן הגדיל ויהי' בן כ', דהא קיי"ל דאינו יכול למכור בנכסי אביו עד שיהא בן כ', וכ"כ ההפלאה בכתובות דף י"ז ע"ב, ולפי"ז הקטן הזה יצטרך להביא ראי' דהתחיל המחזיק להחזיק בקרקע בזמן שהיורש הי' קטן, דאל"כ הי' בידו של המחזיק להביא עדים על חזקה רק מזמן היות הבן הזה למעלה מבן כ', וצ"ל דיצטרך הבן להביא עדים שהחזיקו בזמן שהי' קטן יום א' דכבר לא יהי' חזקה אע"ג דהמשיך להחזיק כל הזמן, דודאי לא יצטרך להביא עדים שהחזיק המחזיק בזה ג' שנים בימי קטנותו של זה.

רש"י ד"ה השתא זריז ונשכר הוי. ויטול הכל. מרש"י משמע דאם יש לו דין זריז ונשכר ל"צ להשמיענו דיטול כאריס, והרא"ש ועוד ראשונים הקשו דמה זה סתירה, ואולי רש"י יפרש דבברייתא דשמין להם כאריס משמע דעל הכל מקבל רק כאריס גם על מה שכבר קדם ואכל, וצ"ע כונת רש"י אם כונת המקשן דבאמת צריך להיות דיטול הכל.

רש"י ד"ה ולא קרוב. דכיון דקטן לא ידע למחויי אתא האי קרוב לאחזוקי בהן ולומר לחלק ירושתו בא וטוב להם להוריד איש נכרי דלא מצי למטען בהו ירושה. הנה ע"כ מיירי דהקטן אח"כ יטעון ויתבע זה, דאל"ה מה צריך הקרוב לומר דבא לחלק ירושתו, וכיון דהקטן יתבע אפילו אם יתבע מספק למה האח המוחזק יהי' נאמן לומר דקיבל זה לחלק ירושתו, כיון דידוע דהי' של אביו, ואפילו דהחזיק בזה ג' שנים הא אין מחזיקין בנכסי קטן ומאי ראי' דזה הגיע לחלקו.

ואם משום דהאח יטעון ברי והוא שמא, הא כיון דאביהם מת הרי כולם כמוחזקין בהנכסים ואיך נאמן המוחזק, ואם טענת ברי שלו מהני ולא הוי כאילו הי' גם בחזקת הקטן, אז גם כשאינו ביד הקרוב יוכל לטעון ברי ואחיזתו בקרקע לא מוסיפה כלום לגבי לזכות בהקרקע, ומהתוס' מבואר דכשהוא יחזיק לא ידע הקטן לתבוע בב"ד וא"ש, וע"כ גם לרש"י צ"ל דהקטן לא יתבע בב"ד דיאמין למה שהקרוב אומר שזה בא לחלק ירושתו, משא"כ בנכרי דיתבענו בב"ד.

תוד"ה ש"מ. וי"ל דגבי קרוב סבור שאומר אמת שהרי של אביהם הי' השדה ולא אסיק אדעתי' למימר אייתי ראי'. מבואר דאם יטעון כן בב"ד יזכה הקטן אלא דלא יבוא לב"ד לטעון, אבל לנכרי מסיק אדעתי' למימר אייתי ראי' עידי מכירה ויבוא לב"ד לטעון ויזכה הקטן. במהר"ם הביא מקשים וכן במהר"ם שיף דא"כ מאי כתבו לפני זה דמזה שלא ידע למחות בקרוב לומר שדה זו של אבי ולא הגיע לחלקך גם בנכרי לא ידע למחות ולכך אין מחזיקין, ומי דמי דהא בקרוב חושב שאומר אמת משא"כ בנכרי.

והנה הא מה דבקרוב לא ידע למחות, היינו דודאי אינו ברור לו שזה של הקרוב, ומ"מ לא יתבענו בב"ד כי חושב אולי הוא באמת יורש וכמש"כ אח"כ דסובר שזה אמת והיינו דלא יתבע משום זה בב"ד, וה"נ ברחוק לא יוכל למחות בתוך ג' לומר לעדים תדעו שאוכל קרקע שלי, דהא אינו ברור לו שזה בגזל אצל הנכרי ולא יעיז למחות לומר אולי זה שלי, אלא דלבסוף יבוא לב"ד שהמחזיק יברר שבאמת קנה, אבל למחות בתוך ג' לא ימחה, וכיון דלא ידע למחות אין ראי' מדלא מיחה שזה של המחזיק ולכך לא מהני החזקה של הנכרי, ואילו הי' דעתו שזה שלו אז גם בקרוב הי' תובעו בב"ד אייתי ראי' שזה נפל לחלקך וגם הי' מוחה בנכרי בתוך ג'.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א