איכה רבה/א/כד

איכה רבה א כד

אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי (שם עז), ר' יהודה ברבי מימון ורבי איבו ורבנן אמרי לפי שחטאו מאל"ף ועד תי"ו מתנחמין מאל"ף ועד תי"ו, וכן את מוצא שכל נבואות קשות שנתנבא ירמיה על ישראל, הקדים ישעיה ורפאן. ירמיה אמר איכה ישבה בדד, ישעיה אמר (ישעיה מט) ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה וגומר. ירמיה אמר בכה תבכה בלילה, ישעיה אמר (שם ל) בכה לא תבכה חנון יחנך וגומר. ירמיה אמר גלתה יהודה מעוני, ישעיה אמר (שם יא) ונפוצות יהודה יקבץ וגומר. ירמיה אמר דרכי ציון אבילות, ישעיה אמר (שם מ) קול קורא במדבר פנו דרך ה'. ירמיה אמר היו צריה לראש, ישעיה אמר (שם ס) והלכו אליך שחוח בני מעניך. ירמיה אמר ויצא מן בת ציון, ישעיה אמר (שם נט) ובא לציון גואל. ירמיה אמר זכרה ירושלים, ישעיה אמר ((שם סה) כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב. ירמיה אמר חטא חטאה ירושלים, ישעיה אמר (שם מד) מחיתי כעב פשעיך. ירמיה אמר טומאתה בשוליה, ישעיה אמר (שם ד) אם רחץ ה' את צואת בנות ציון. ירמיה אמר ידו פרש צר, ישעיה אמר (שם יא) יוסיף ה' שנית ידו. ירמיה אמר כל עמה נאנחים, ישעיה אמר (שם מט) לא ירעבו ולא יצמאו. ירמיה אמר לא אליכם כל עוברי דרך, ישעיה אמר (שם לב) עד יערה עלינו רוח ממרום. ירמיה אמר ממרום שלח אש בעצמותי, ישעיה אמר (שם נז) מרום וקדוש אשכון ואת דכא וגומר. ירמיה אמר נשקד עול פשעי, ישעיה אמר (שם נב) התפתחי מוסרי צוארך. ירמיה אמר סלה כל אבירי, ישעיה אמר (שם סב) סלו סלו המסלה סקלו מאבן. ירמיה אמר על אלה אני בוכיה, ישעיה אמר (שם נב) כי עין בעין יראו וגומר. ירמיה אמר פרשה ציון בידיה, ישעיה אמר (שם נא) אנכי אנכי הוא מנחמכם. ירמיה אמר צדיק הוא ה', ישעיה אמר (שם ס) ועמך כולם צדיקים. ירמיה אמר קראתי למאהבי, ישעיה אמר (שם) וקראת ישועה חומותיך. ירמיה אמר ראה ה' כי צר לי, ישעיה אמר (שם סו) וראיתם ושש לבכם. ירמיה אשר שמעו כי נאנחה אני, ישעיה אמר (שם מ) נחמו נחמו עמי. ירמיה אמר תבא כל רעתם לפניך, ישעיה אמר (שם נו) והביאותים אל הר קדשי.

דבר אחר אזכרה נגינתי בלילה. רבי איבו ורבי יהודה בר סימון, רבי איבו אומר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה נזכרת אני שבר שהשברתי לפניך בלילן של מלכיות, כמה דאת אמר (בראשית י"ד) ברוך אל עליון אשר מגן צריך בידיך. רבי יהודה אומר נזכרת אני שירין ששרתי לפניך בלילות, כמה דאת אמר (ישעיה לח) ונגינותי ננגן כל ימי חיינו.

בלילה זה לילו של פרעה דכתיב ויהי בחצי הלילה, ולילה של גדעון שהכה את מחנה מדין ועמלק, דכתיב (שופטים ז') ויהי בלילה ההוא, ולילו של סנחריב שכתוב בו (מלכים ב' י"ט) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה'.

עם לבבי אשיחה, משתעי אנא עם לבי ומפשפש בעובדי, ואומר (תהילים עז) הלעולמים יזנח ה' ולא יוסיף לרצות עוד, חס ושלום לא שבק ולא שביק, דכתיב כי לא יזנח לעולם ה', לא יוסיף לרצות עוד ולא לירצות. לשעבר היה מרצה לאחרים. משה כועס ואת אומר (שמות לג) ושב אל המחנה קרי ביה ושוב. אליהו כועס ואת אומר (מלכים א' יט) לך שוב לדרכך מדברה דמשק, ועכשיו לא לרצות ולא לירצות.

האפס לנצח חסדו, מהו האפס אמר רבי ראובן לשון יוני הוא, כמה דאת אמר (עמוס ו') ואמר אפס. רבי חנינא בר פפא ורבי סימון, רבי חנינא אמר נגמר אותו דבר שאמר הקב"ה למשה (שמות לג) וחנותי את אשר אחון. רבי סימון אומר הא חסילה והא מסכמא על ידי ירמיה שאמר (ירמיה טז) כי אספתי את שלומי. השכח חנות אל, השכח חנותו אל (במדבר ט) על פי ה' יחנו, השכח (שמות לד) כי אל רחום וחנון. אם קפץ באף רחמיו סלה אע"ג דהוא כעיס רחמיו קרובין. וציון אמרה עזבני ה' וה' שכחני דכתיב (ישעיה מט) ותאמר ציון עזבני ה' וג'. ואומר (תהילים עז) חלותי היא וגו'. אמר רבי אלכסנררי על ידי שלא חלינו פניך בתשובה נשתנית הימין. אמר רבי שמואל בר נחמני נתחללה אותה שבועה שכרת עמנו בחורב, ונשתנה הימין, אמר רבי סימון השמעת מימיך גלגל חמה חולה ואינו יכול לעלות ולשמש, לשמשיו אין חליין ולפניו יש חליין. אמר רבי יצחק לגבור שהיה שרוי במדינה והיו בני המדינה בוטחים בו ואומרים לא יבואו גייסות לכאן, באו הגייסות לעירו, כיון שהוא יוצא ומראה להם פנים, מיד הן בורחין, פעם אחת באו הגייסות, אמד להם ימיני חששה לי. אבל הקב"ה אינו כן אלא (ישעיה נ"ט) הן לא קצרה יד ה' מהושיע וגומר.

שנות ימין עליון, אמר רבי שמעון בן לקיש אם חליין הן אית סבר דכל דחשש מופיה מברייא, ואם שינוי ימין לית סבר. והיא דעתיה דרבי יהושע בן לוי דאמר כי אם מאוס מאסתנו אם מאיסה היא לית סבר, ואם קציפה היא אית סבר, דכל מאן דכעיס סופיה מתרצה.

אמר רבי שמעון בן יוחאי אמר הקב"ה לישראל אתם בכיתם בכיה של תפלות, סופכם להיות בוכים בכיה של ממש, והיכן בכו ישראל בכיה של תפלות (במדבר יא) וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו, (שם יד) ותשא כל העדה ויתנו את קולם. והיכן בכו ישראל בכיה של ממש, רבי איבו ורבי יהודה ברבי סימון, רבי איבו אמר אחד ברמה ואחד בבבל, ברמה דכתיב (ירמיה לא) קול ברמה נשמע וגומר, בבבל דכתיב (תהילים קלה) על נהרות בבל וגומר. רבי יהודה ברבי סימון אמר אחד ביהוד מדינתא, ואחר בבבל, ביהוד מדינתא בכה תבכה בלילה, בבבל על נהרות בבל.

אמר רבי איבו אמר הקב"ה לישראל בשכר אותה הבכיה אני מכניס גליותיכם, הדא הוא דכתיב (ירמיה לא) כה אמר ה' מנעי קולך מבכי וגומר ויש תקוה לאחריתך נאם ה':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף