אור שמח/שחיטה/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
יד דוד
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png שחיטה TriangleArrow-Left.png יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ח[עריכה]

דם הניתז ושעל הסכין אם אין שם דם אלא הוא חייב לכסות:

מפורש בתוספות בשם רבינו תם כרבינו, וסעד לזה מהא דבסוכה ובע"ז בעי אם יש דחוי אצל מצות, כמו אשירה שביטלה ובנקטם ראשו ועלתה בו תמרה ופשיט מהך דאמר רב פפא גבי כסוי הדם דאין דיחוי אצל מצות ואמר דר"פ גופיה איבעיא ליה מיפשט פשיטא ליה לר"פ או מספקא ליה יעו"ש, ומדמדמה להדדי מוכח דבני בקתא חדא נינהו, ואם נאמר דצריך לכסות כל הדם איך דומה זה לזה דילמא אף אם נאמר דכאן יש דחוי משום דהדם מחוייב לכסות וכל הדם חייב בכסוי לכן שייך בהו דחוי, אבל אשירה והדס דנקטם ראשו דאטו הן עומדין דוקא למצוה ואטו מי לא יכול לצאת באחר, ולא חלה עליהן שם דחוי, וכמו דחזינא דעלתה בו תמרה קודם אגד כל כמה דלא הוי הזמנה למצוה פרש"י דלא חלה עליה שם מצוה למקריא דחוי כל כמה דלא מטא זמן מצוה עיין היטב רש"י ד"ה ה"ג לעולם בתר דאגדיה וקסבר אגד הזמנה כו', וחזינן לרבוותא בתוס' יומא דף ס"ד ד"ה התם לא איתחזאי כלל כו' לא דמי למחוסר זמן דהתם משעה שהקדישה היתה דחויה, וכוונתם דכיון דהוי מחוסר זמן קודם ההקדש בשעה שהוא חולין לא הוה דיחוי, כן יש לחלק דכל הדם חייב בכסוי ועומד לכסוי לכן שייך בה דחוי, משא"כ בלולב וכיו"ב דלא קאי למצוה דאטו מחוייב ליטול הלולב הזה דוקא למצוה הלא יכול לקיים בלולב אחר. ואע"ג דהגמרא מייתי איפכא דבכסוי אמרו אין דחוי ובשאר מצות מבעי ליה אם יש דיחוי ומכל שכן מייתי, מכל מקום משמע דבסוג אחד הן דאם בכסוי הדם יש דחוי גם בשאר מצות יש דיחוי, ואטו הן דומין להדדי הא יש לחלק טובא, וכפי הנראה ברור דאינו מחוייב לכסות רק מקצת הדם, וכל חדא משהו מן הדם סגי בהו לקיומי המצוה והוי כמו לולב דיכול לקיים בכל לולב המצוה, ולהכי אם אין דחוי אצל מצות אין דחוי גם אצל כסוי ובפרט דלר' יוחנן אזיל ואיהו סבר דאימתי לפרש ודוק:

והנה בגמרא מפרש דרבנן סברי ושפך את דמו כל דמו ור"י סבר מקצת דמו, ונתפלאו רבנן בתוספות דגבי בכור שישראל ועו"ג שותפין בו אמרי רבנן בכור מקצת בכור ור"י סבר כולו בכור יעו"ש, ולדעתי הוא כוונה חדא, דרבנן סברי ושפך את דמו אף אם אין רק מקצת דם לדון לפנינו לענין כסוי ג"כ צריך לכסותו, וא"כ אף אם מכוסה כל הדם מחוייב לכסות הניתז למקום אחר חוץ לגומא או לגרור מעל הסכין ולכסות, דוגמא בבכור דאמרינן אף אם אין לדון רק על מקצתו ג"כ ניתן לכהן כן הכא עד שיכסה כל הדם שגם על מקצת דם חל החיוב, א"כ חל חיוב כסוי על כל מקצת ומקצת עד שיכסה את כולן. ור' יהודה סבר דוקא ושפך כל דמו, פירוש כשכל הדם לפנינו לכסות אז מחוייב לכסות, ולא מקצת דמו, שאם כבר כיסה דם שבתוך הגומא ושוב פטור מלכסותן אף אם גילה הרוח, ואין לך לדון רק על מקצת הדם הנשאר, המקצת אינו בחיובא דוגמא דאמרינן בכור כולו בכור, ואם כסה הרוח מקצתו חשוב כאילו כל הדם לפנינו שאם יחזור הרוח ויתגלה הרי חייב לכסותן ודוק, ועיין ירושלמי יבמות ריש פרק הערל דרבנן דורשין ערל מת"ל זכר עד שיהא כולו זכר ר"י דריש זכר כו' עי"ש והבן:

טז[עריכה]

וערך אותנו נר ליישר המעקשים:

רמז רבינו, לפי שבשחיטה מצאנו שאמרו ז"ל במ"ר בראשית פ' מ"ד אמרת ה' צרופה וכו' וכי מה איכפת ליה להקב"ה בין שוחט מן הצואר כו' וע"ז פירש רבינו במורה ח"ג פרק כ"ו יעו"ש, לזה סיים רבינו פה, שיש תועלת גדול במצות אין סוף, רק שהם אינם לתועלתו יתברך וכמו"ש בירושלמי נדרים פ"ט, והיינו כבוד המקום משמע ליה דלנפשיה הוא מהני כהדא אם צדקת מה תתן לו וכו', ובפרט בענין כסוי הדם שכתב רבינו שם במורה פרק מ"ו שזה לישר המעקשים וליחד לבבנו לאהבו יתברך ולהיות נר לנו ואור לנפשותינו נצח:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.