אור שמח/סנהדרין/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

וכן אם יצא ש"ח לפניו ואמר לו אדם שסמך עליו כו' זה פרוע הוא כו' לא תפרע אלא בשבועה:

הנה בלא זה הא הוי עד אחד מעיד שהוא פרוע וצריך בעל השטר לישבע. ולפי מה שפירש הכס"מ בהלכות אישות פרק כ"ד דדעת רבינו דדוקא כשמעיד העד בטוען הנתבע ודאי פרוע, אבל בטוען שמא אין העד מחייבו שבועה, א"כ א"ש דכאן אפילו אם הנתבע טוען איני יודע אם פרעתיך ג"כ מרע לשטרא, ומסתברא טעמו, דכמו דאם טוען ודאי פרעתיך הלא אז בלא השטר היה מיפטר הנתבע ורק בשטרא גבי, וא"כ כי עד אחד מעיד שהוא פרוע אצרכוהו רבנן שבועה, אבל בטוען איני יודע אם פרעתיך בלא השטר ג"כ הוי מחויב לשלם, ואף העד לא היה מועיל לפוטרו שאין עד אחד מועיל לממון, א"כ השטר מועיל לו לפוטרו משבועה, לכן כי איכא שטרא אינו צריך אף שבועה, [ובריש ב"מ היכי דמסייע ליה שטרא פטור משבועת מודה במקצת דהוי דבר תורה יעו"ש], ובאופן דלא הו"ל למידע דאז פטור מדין א"י אם פרעתיך אפשר דעד אחד מחייבו שבועה אף באיכא שטר. ולפי סברתנו מסולק מה שהקשה הש"ך מדברי הרשב"א על הכס"מ, דבמשאיל"מ ג"כ עד מחייבו להנוטל לשבע שבועת המשנה, אבל כאן בלא שטר חייב לשלם וא"כ מסייע ליה שטרא דלא יהיה נאמן נגד זה עד אחד, וא"כ דברי הכס"מ כאן צע"ק ודוק. (ועיין בש"ך סימן פ"ד סק"ז):

והנה התוספות רי"ד הנדפס מחדש הקשה אמאי לא קרעינן שטרא דכיון דתמן באומר שהנתבע חשוד על השבועה נשבע שכנגדו ונוטל ומוציאין ממון על פיו א"כ נוציא השטר על פיו, ומה שתירץ דכיון דאין מניחין אותו לישבע תו הוי מתוך שאיל"מ מן הדין, זה תליא בשני תירוצי התוספות בפ"ק דב"מ (דף ה') בשמועא דההוא רעיא דלחד שיטה כיון דאין המניעה לישבע ממנו רק הוא חפץ לישבע ואנו אין מניחין אותו, תו לא אמרינן מתוך שאיל"מ יעו"ש נסתר תירוצו. לכן נראה לדעתי כן, דהנה באמר לו מאן דקים ליה דפלוני חשוד, א"כ אם הדיין יסתלק מן הדין לגמרי פוטר הנתבע מלישבע, ואם שקר בפי האומר שפלוני חשוד, א"כ יפטור פלוני מן השבועה הוי בגדר גרמי שגורם היזק להתובע, וכמו דאמרו בפרק שבועת העדות דעד אחד שמחייב שבועה למאן דסבר גורם לממון כממון דמי אם אינו מעיד חייב קרבן שבועה דרוב בני אדם אינן נשבעין לשקר ומפסידו, הוי גורם לממון יעו"ש, א"כ כאן דהדיין לא יחייב שבועה לנתבע הוי גורם לממון וגורם לו היזק, וכעת דפוסק הדין דכשנגדו נשבע ונוטל מאי עביד הדיין מה שפוסק שפלוני ישבע ויטול והלא בזה אמרו שם דמי יימר דמשתבעת והוי רק גורם לממון העד שמחייבו שבועה, ואם שקר בפי האומר שפלוני חשוד מאי מפסידו הדיין מה שפוסק שכנגדו נשבע ולא הוי רק בגדר גורם, לכן כיון שאם יפסוק הדין כמו דאמר לו מאן דקים ליה הוי בגדר אחד עם כי לא יפסוק ויסתלק לגמרי, לכן עביד כמאן דאמר לו הך דקים ליה בגויה, אבל כאן בא"ל ידענא דשטרא פרוע, אם יסתלק ויאמר דלא גבינן ביה ולא קרעינן ליה אם האמת דשטר פרוע הוא ומאי מפסידו הדיין שמוסר שטר פרוע למלוה ויוכל להיות שיגבה ביה בשטרא, ומי שמוסר שטר פרוע להמלוה אפילו בשליש שהחזיר פסק רמ"א בסימן נ"ה דלא הוי רק גרמא בעלמא ופטור, אבל אם תאמר דנוציא השטר מידו ונחזירו ללוה שמא שקר בפי מאן דקים ליה בגויה ולא ידע דשטרא פרוע, א"כ הוי כמוציא שטר שאינו פרוע ומחזירו ללוה והוי גרמי כשורף שטר של חבירו, לכן מוטב להסתלק לגמרי מלמעבד עובדא, ונכון, ומלבד שיש לחלק בפשיטות כמובן הדבר מוכרח כמש"כ. ועיין בסימן ס"ג בשם רמ"ה דמוציאין השט"ח מיד המלוה ומניחין אותו ביד שליש, וכאן משמע שעפ"י אומדנא לא מצי להוציא שטר מידו וכמו שנתבאר, ודוק היטב:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.