אור שמח/מקוואות/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
ברכת אברהם
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png מקוואות TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

מד"ס שהמים השאובים פסולים לטבילה כו'.

הנה פליגי בזה גדולי הפוסקים מהם סברי דרוב שאוב פסול מן התורה והרבו להביא ראיות ע"ז. ואחת היא מהך דתניא שתי מקואות אחד שאוב ואחד כשר וטבל באחד מהן מטומאה חמורה ועשה טהרות הרי הן תלויות ומדלא מטהרינן מספק אלמא כולו שאוב פסול דבר תורה. וראיה זו לא הבנתי דהא הוי ספיקא בדברי סופרים ומוקמינן אחזקה דחזקת טמא הוי ופסול שאוב אע"ג דהוי דברי סופרים בכ"ז כיון דמספקא לן אם נטהר אוקי גברא אחזקתיה בחזקת טומאה, ודוקא בנטמא טומאה קלה מד"ס במילי דהוי רק ולד הטומאה ומגעו הוי שלישי בזה הקילו חכמים אף כי איכא עליו חזקת טומאה מדברי סופרים, אבל כי נטמא טומאה דבר תורה ומדברי סופרים הוי כשנטהר במקוה שאוב טמא לגמרי כמו שהיה דבר תורה ודאי דמוקמינן על חזקתיה. והא דאמרינן מקוה שהניחו ריקן ובא ומצאו מלא כשר מפני שזה ספק מים שאובים הוא, היינו דתמן לא מספקא לן על גברא דטביל רק על המקוה אבל האי גברא שיטבול בה הלא יוכל לטבול במקוה כשירה, והמקוה להכשירה לטבילה הלא הוי ספק דברי סופרים ולקולא ולא מסייע חזקת טומאה כלל דהא במקוה כשירה יוכל להסיר החזקה וליטהר מטומאתו. והגם דהר"ש פירש דכיון שבכל האופנים הוא נטהר מטומאתו דבר תורה ורק מדברי סופרים, תו לא שייך לאוקמי אותו על חזקתו זה דוקא באופן דתנן בתוספתא שני מקואות אחד שאוב ואחד כשר וטבל באחד מהן מטומאות חמורות ועשה טהרות תלויות, בשני ועשה טהרות טהורות בד"א בטו"ח כו', היינו דוקא משום שמטומאה חמורה כבר נטהר יעו"ש, אבל כאן דמדרבנן עדיין טומאת הראשונה עליו ודאי דמוקמינן אותו על חזקת טומאתו וזה פשוט. וסעד לזה מהך דתניא בפ"ק דחולין הביאו רבינו לעיל פ"ב מי שטבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אעפ"י שנתעסק באותו מין כל היום הרי הוא בטומאתו הואיל והוא בחזקת טומאה אין מטהרין אותו מספק, אע"ג דמיעוטו שאינו מקפיד לא הוי חציצה רק מדברי סופרים בכ"ז מוקמינן ליה בחזקתו וע"כ כדפרישית בס"ד, ואעפ"י שהר"ש הביא מזה ראיה דכולו שאוב דבר תורה, כבר הביאו כן תוספות בפרק המוכר אה"ב בשמו וכתבו ולא נראו הראיות לרבו הר"י הזקן יעו"ש וזה פשוט. ומה"ט בספק אם הוטל מום בבכור במכוון או נפל ממילא מוקמינן ליה אחזקת איסור אע"ג דאיסור דאורייתא כבר פקע ורק מדבריהם אסור ודוק:

ח[עריכה]

אבל אם נגררו המים כו' חוץ למקוה ונמשכו וירדו למקוה אינן פוסלין את המקוה כו' כיצד מקוה שיש בו כו'.

מזה הוכיח בב"י דאם המשיך תחלה מים פסולים ואח"כ הביא עליהם רוב מים כשרים לא מהני כיון שהשאובין הנמשכין היו קודם, וכן כאן בכסף משנה. וכן כתב הרב אב"ד בספר האשכול דהא דתני שנתערבו לאפוקי שאם היו הפסולים הנמשכים תחילה במקוה לא מצטרפי וככסף משנה. ובאמת מוכרח הוא לפירוש מוהר"מ במשנה דמניח קנקנים בראש הגג כו' ר"א אומר אם עונת גשמים היא אם יש בה מעט מים ישבור ואם לאו לא ישבור דר"א לטעמיה דסבר רביעית בתחילה פוסלת המקוה וחייש שמא יהיו נתזין למעלה מעט מהקנקן רביעית קודם שישבור כו' לכן ישבור הקנקנים וישער שיהא מיעוט מי המקוה בהמשכה וכשירדו אח"כ מי גשמים יהא רובו מי גשמים ומיעוטו מהמשכה וכשירה. הרי מוכרח דכשר אפילו המים המשוכים קודם ואח"כ הקוה עליהן מי גשמים והרבה עליהן וזה דלא כפסק הב"י. אולם הרב אב"ד הביא הפירוש דמעט מים בבור היינו רוב המקוה מי גשמים ומעט לאו דוקא יעו"ש. אך בכ"ז מהיכי תיתי לן להחמיר בזה יותר ממה שפסק הראב"ד דאם המשיך אח"כ כל המקוה למקום אחר כשר יעו"ש היטב, והש"ך שפסק בס"ק צ"ט דהמשכה לא מהני ודאי דלא ראה דברי הרב אב"ד ז"ל:

ודע דלפירוש מוהר"מ הא דא"ר יהושע בין כך וב"כ ישבר הוא אף אם אין מים בבור ולא חייש שמא יהיו נתזין טרם שישבור מים אל הבור דהוא סבר דשלשה לוגין דוקא פוסלין בין בתחילה בין בסוף ולשלשה לוגין לא חיישינן שיהיו נתזין, ולכן אם הוא עונת גשמים ישער שיהיה מיעוט המים היוצאים מהכלים הנשברין ע"י המשכה והמי גשמים ירבו עליו ותהיה מקוה כשירה. אולם לפ"ז צ"ב הך משנה דסייד ששכח עציץ, והרע"ב פירש דר' יהושע סבר דאף אם אינה עונת גשמים ג"כ ישבר דכולה בהמשכה כשירה יעו"ש ודוק, וזה כפי הוראת חכמי המערב עיין בספר האשכול:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.