אור שמח/טומאת מת/ב

אור שמח ‏ טומאת מת ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ז

וכן אצבע יתירה שיש בה עצם ואין בה צפורן כו'.

הנה בפרק בא סימן (דף מ"ט) תוס' ד"ה יש בו עצם כו', ותימא להאי טעמא אמאי מטמא במגע כשנוגע בבשר וא"נ בענם כו' האמר רב אין שומר לפחות מכפול כו'. ולדעתי תמיהתם אינה תימה דכי אמר רב אין יד לפחות מכזית ושומר לפחות מפול דוקא במקום שלענין טומאה זו חסר השיעור וכמו דמייתי שם בפרק העור והרוטב הך דב' עצמות ועליהן ב' חצאי זתים והכניס ראשיהן לבית והבית מאהיל עליהן דחסר לענין שיעור הטומאה לכזית, וכן בקוליות שיש עליה כזית בשר לטומאת אוכלין דבעי כביצה לשיעור טומאה לכן אין יד לפחות מזית ושומר לפחות מפול, אבל כאן דהעצם מטמא במגע ובמשא א"כ הבשר מביא הטומאה כמו שאם נגע בהעצם עצמו טמא כן הוא מביא טומאה כיון שאינו צריך צירוף לשיעורו מאחריני ובאותו מיעוט עצם כשעורה אית ביה השיעור לטמא במגע ומשא כן חשוב לעשות לו יד ושומר וזה פשוט, אם לא דרבנן בתוספות קיימו לפי מה שפירשו בהעור והרוטב שם ד"ה אין יד לשיטת רש"י דאוכל כל שהוא מקבל טומאה מיירי רב ור' יוחנן אם מכניס טומאה לאותו חצי זית יעו"ש וכן פשיט מעל כל זרע זרוע חטה בקליפתה להכניס טומאה אע"ג דאיכא שיעורא לזה שפיר מקשו כאן, אבל לשיטתם דפירשו שם לק"מ ופשוט מאוד:

יב

דם המת מטמא כמת במגע ובמשא ובאהל כו'.

בספרי חוקת לכל נפש אדם להביא את בן ח' ימים משמע מביא בן שמונה ומביא את דמו ת"ל בנפש אדם להוציא דמו דברי רי"ש רע"ק אומר לכל נפש אדם להביא דמו. הנה לפרש דפליגי אם דם בן ח' טהור מילתא דתמיה הוא דהא דם המת ואפילו נפל טמא ובדם קטן שאין בו רביעית פליגי ריש אהלות. והברור דפליגי אם דם בן שמונה טמא מתורת נפש דנפש מיקרי וכמו דכתיב כי הדם הוא הנפש או טמא מתורת בשר וכמו שאמרו ריש המוציא יין דטמא ברביעית הואיל ואם יקרש יעמוד על כזית יעו"ש. ונפק"מ להא דתנן רביעית דם משני מתים אינה מטמאה ואם הוי כבשר מטמא באוהל כזית משני מתים, וזה שאמר שמתחלה כתיב לכל נפש אדם מרבה בן שמונה ובתר כן כתיב בנפש אדם זה דמו שהוא בנפשו של אדם שמטמא ברביעית ולהוציא בן שמונה שאינו נפש ודמו מטמא בכזית, וכן דריש ר' ישמעאל על דם בפרק בהמה המקשה וא"ש תירוץ הגמרא ורי"ש מבע"ל לרביעית דם כו' ולכן כתיב בנפש ולא לכל נפש דממעט בן שמונה שדמו אינו מטמא מדין נפש רק מתורת בשר שכשיקרש יעמוד על כזית וא"ש מה דאמר ורע"ק לטעמיה דאמר אף רביעית דם משני מתים מטמא באוהל כו' דפירושו כיון דברביעית דם משני מתים ג"כ מטמא כמו כזית בשר א"כ ליכא נפק"מ לענין בן שמונה אם מטמא מדין נפש או מדין בשר דבין כך וכך מטמא ממתים הרבה ומצטרף לטמא באוהל ולמאי כתיב בנפש ולא לכל נפש על כרחין לרבות עובר במעי אמו דאע"ג דבלוע הוי מטמא, וזה נכון בפירוש השמועה דהגמרא סמיך על פלוגתייהו בספרי וכמו דפרישית, אמנם כיון דרע"ק מטמא בדם קטן שיצא כולו ואין בו רביעית הלא נפק"מ אם מדין נפש טמא אעפ"י שאין בו רביעית ואם מתורת בשר הלא צריך רביעית שכשיקרש יעמוד על כזית. ומצאנו סוף מכשירין דחשיב אלו מטמאין ומכשירין רביעית דם מן המת כו' ואלו לא מטמאין ולא מכשירין כו' ומשקה בן שמונה ר' יוסי אומר חוץ מדמו, הרי דפליגי תנאי בדם מיתה שיצא מבן שמונה מת אם הוא מטמא ומכשיר וחשוב משקה או לא יעו"ש בר"ש, וזהו פלוגתא דתנאי דספרי ולכך למאן דמשוי ליה לכל דם המת ליטמא ברביעית חשוב משקה כמו דם חללים כו', [ובירושלמי נזיר פרק כ"ג ה"ב נפלים מהו שיהא להן רקב מ"ד דמן מטמא ברביעית יש להן רקב ואולי כוון לדברי הספרי וכמוש"ב ודוק], ואולי בזה תליא טעמא דתנאי בבן שמונה אם שחיטתו מטהרתו מידי נבילה דשחיטה בשפיכת דמו תלי רחמנא ומי שדמו חשוב נפש ליטמא ברביעית בזה דמו מטמא טומאת מת באדם, לכן בבהמה חשוב בן שמונה שפיכת דמו לטהרו מידי נבילות דדם כל בשר בנפשו הוא, ויעוין שבת (דף קל"ו) דמפרש טעמייהו אי דומה לטריפה יעו"ש ודו"ק. ומצאתי בתשב"ץ ח"ג סימן רמ"ב שהביא ספרי זה ועיי"ש מה שכתב עליו. ובזה א"ש תרגום יונתן שתרגם לולד בר ט' ירחין לגושמי' ולדמיה וכר' ישמעאל בספרי ודוק:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.