אור שמח/אישות/יג

אור שמח ‏ אישות יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ח

המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין וכו' יתר על כן או יתיר את נדרו או יוציא וכו':

הנה רבינו סתם כאן ולעיל בפרקא המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות, והדבר תמוה איך יכול הבעל לאסור את אשתו שלא תטעום או שלא תתקשט או שלא תלך, וכבר עמד ע"ז בירושלמי, ז"ל, ויש אדם מדיר את חבירו מחיים אלא בשאמר לה אם תאכלי מחפץ פלוני תהא אסורה מנכסיו, ורבנן בתוספות כתבו דתלה בתשמיש, ורבו של רבינו הר"י בן מיגאש הובא בשמ"ק האריך בזה בתירוצים שונים, וכל זה סתום הרבה בלשון רבינו, והרב המגיד כתב בסוף פרק דלעיל ודע שכ"מ שתראה המדיר את אשתו מכך וכך ר"ל שהוא אוסר הנאתו עליה כו' ודבריו לקוחים מהירושלמי, ועוד קשה א"כ תתקשט ותמתין עוד שבעה כדין מדירה מתשמיש או שלשים יום באוסר הנאתו כמו דפריך הגמרא ותתקשט ותאסר אי לב"ה שבת אחת כו' כיון דאף בסתם סובר רבינו דימתין בתשמיש ז' ימים ובהנאתו שלשים כדין מפרש וכמו דסבר שמואל, וכ"ז להפליא על רבינו ז"ל:

אולם בשום עין כמעט בסידור לשון רבינו בהלכותיו, יתנוצץ לנו שביבי אש מפניני הלכותיו להאיר הסוגיא, והוא, דרבינו מפרש דהדיר אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות מנכסיו, והיינו שאסר את נכסיו עליה לקנות בהם פרי לאכילתה, וזה ודאי מצי אסר אינש הנאתו על חבירו, וכן בשלא תתקשט היינו שאסר עליה הנאת נכסיו להתקשט בהן, וזה בבשמים ותכשיטים שלו אסר לה להתקשט, וכן אסר נכסיו שלא תהנה מהם לקנות תכשיטין, ולכן הקדים רבינו בהלכה ד', וכן מחייבין אותו ליתן לה תכשיטים כו' או פוך ושרק וכיו"ב, להקדים שלכן אם הדירה שלא תתקשט מנכסיו יוציא ויתן כתובה, וכן בשלא תלך למרחץ היינו שאסר נכסיו מלהנות בהם למרחץ וכן מנעל, ושלא תשאיל ושלא תשאל כבר פרשו רבנן בתוספות דהוה באוסר על עצמו הנאת כלים השאולים, וכן באוסר כליו על אחרים, אך בשלא תלך לבית אביה ולבית המשתה ובית האבל קשה טובא איך יכול להדירה אם לא ע"י תנאי. ע"ז הקדים רבינו הקדמה ארוכה כדי לדעת איך יכול לאוסרה, וזה בהלכה י"א, מקום שדרכן שלא תצא אשה לשוק כו' נותן לה בכלל הכסות רדיד הפחות מכל הרדידין כו' כדי שתצא אשה בו לבית אביה או לבית האבל או לבית המשתה לפי שכל אשה יש לה לילך כו', וא"כ א"ש כפשוטו שאסר הנאת רדיד שלו כשתלך לבית אביה, או כשאין לה אב ואסר עליה הנאת רדיד שלו ואין לה במה לילך בשוק לבית האבל ולבית המשתה וזה ברור ופשוט מאד:

אמנם כ"ז הוא לפום שיטת רבינו. אבל לפום סוגיא דתלמודין דפריך על הך דהמדיר את אשתו מלהנות לו דהא משועבד לה ומשני באומר לה צאי מע"י במזונותיך, וספקה לדברים גדולים ולא ספקה לדברים קטנים. וזה אינו מתישב כלל על הא דאוקימנא שהדירה שלא תתקשט מנכסיו וכן באוסר הנאת הרדיד שמתכסה בו כיון דמשועבד לה לא חייל נדרא, וכן אוקימתא דהגיע זמן ולא נשאו אידחיה כמבואר ברבינו נסים, ולכן מוקמי רבנן קדמאי בהדירה בתנאי דהנאת נכסיו או הנאת תשמישה עליו. אבל לשיטת רבינו דהשמיט הנך אוקימתא וסובר דקונמות מפקיעין מידי שעבוד ולא אלמוה רבנן לשעבודא דאשה, הואיל ויכול לגרשה כל אימת שירצה ולהפטר משעבודא דילה א"ש כמו שפרשנו בס"ד. ולפלא על הרב המגיד שלא הרגיש בשיטת רבינו בזה, וא"ש הסוגיא דפריך לשמואל דכיון דמדירה מנכסיו שלא תטעום אחד מכל הפירות ימתין שלשים יום, כדין מדירה מנכסיו ויעמיד פרנס על זה. ולפ"ז א"ש מדוע בהדירה שלא תלך למרחץ או שלא תנעול מנעל או שלא תלך לבית אביה או לבית האבל או לבית המשתה, לא פסק רבינו שימתין שלשים יום, משום דאי אפשר בפרנס שכן הוא כמי שרוצה לאוסרה בבית הסהר ולנעול בפניה, וכן באמרו שלא תנעול מנעל ג"כ כונתו שלא תלך בחוץ רק תהיה כלוא בבית והוא כאילו חושדה שהיא פרוצה ובהליכתה ברחובות תקלקל תחתיו, וזילא בה מלתא דלידע גברא אחרינא מינה שבעלה חושדה ונעל דלת בפניה שכך פרוצה בעיניו, וכמו דאמר הגמרא בטעמא דשלשים יום שמעו בי אינשי וזילא בי מלתא וזה נכון. ובהדירה שלא תתקשט לא מצאנו בגמרא שתמתין ויתן לה ע"י פרנס, רק למאי דאמר הגמרא דתלינהו בתשמיש אמר דתמתין עוד ז', ובפרט כיון דפסק רבינו כר' יוסי דיהבינן ליה זימני טובא איך נאמר דעד שלשים יתן לה להנאת תכשיטין ולקישוט ע"י פרנס כולי האי לא יהבינן ליה שאחר ששהתה כולי האי תטול ע"י פרנס נמצא עניה זו לשוא שמרה זה לא יתכן, כ"ז נראה ברור שיטת רבינו בס"ד, והא דבתשמיש תמתין שבעה אף ע"ג דמונעה לגמרי, התם משום דנדה ג"כ ממתנת ז' כדמפרש טעמייהו בפ' אע"פ, ועוד דחושבת שימצא פתח לנדרו משום שגם הוא מתאוה ויצרו של איש קשה משל אשה ולא ישהה את נדרו, וזה גירסא הישנה דאית צערא לתרווייהו, ועיין מה שכתב רבינו נסים בזה ודוק:

עלה בידינו שדברי רבינו המה כלם כפשוטם בלא תלה בתנאים כלל, ומה שכתב בשלא תשאל ושלא תשאיל יוציא ויתן כתובה הוא מיד, וכן בהדירה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא מיד משום דבהו אי אפשר בפרנס כדפרישית דזילא בה מלתא, ובשלא תתקשט דפריך ותתקשט ותאסור כו' לב"ה שבת אחת, היינו על ת"ק דאמר יוציא מיד אבל לר' יוסי דממתנת זמן רב תו לא אמרינן דיתן לה ע"י פרנס, ועוד דהגמרא לא פריך רק כדמוקי דתלתה שלא תתקשט בהנאת תשמיש דהמה שני נדרים בשני ענינים, ומעיקרא תמתין בקשוט ואח"כ תתקשט ותהיה אסורה בתשמיש שהוא ענין אחר, אבל למאי דמוקי רבינו בהדירה הוא ולא מיירי בתלה בדבר אחר רק שהדירה שלא תתקשט מנכסיו, וכיון שכבר המתינה על נדר זה ולא מצא פתח לנדרו, תו לא אמרינן דתתפרנס ע"י פרנס בקשוטיה, וכ"ז נכון למעיין בס"ד. אך גדולי האחרונים נמשכו אחרי הרב המגיד בהלכה י' דכונת רבינו להמתין שלשים יום, ולדעתי לא נראה כן לפרש דברי רבינו, לכן הארכתי, ובסוגיין הדברים מחוורים:

יג

המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה:

ובירושלמי, וכן היא שנדרה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה תצא בלא כתובה שלמחר מתו מוטל לפניו ואין בריה משגחת עליה, ורבינו לא הביא אם כי הביא מהירושלמי הך דשלא תלך למרחץ כו' שהוא בירושלמי וכאן השמיטו, ועל כרחין דעת רבינו כמו שפסק רבינו נסים דזה הוי נדרי ענוי נפש ויכול להפר או דברים שבינו לבינה, וכמבואר בפרק ואלו נדרים דטומאת מת אית לה צערא, וכיון דיכול להפר ולא היפר תו הרי איהו נתן אצבע בין שיניה ויוציא ויתן כתובה, וזה ברור. אולם דא צריך ביאור לפי מה דפריך הירושלמי וכי יש מדיר חבירו מחיים ומשני בתלה הנדר במזונותיה, ופריך דא"כ תמתין שלשים ומשני בשנדרה היא וקיים לה, וא"כ כאן דתני רישא המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל, ע"כ בשהדיר באופן זה שנדרה וקיים לה ויוציא ויתן כתובה משום דאיהו נתן אצבע בין שיניה, וא"כ איך תני סיפא דתצא שלא בכתובה, כיון דביד הבעל היה להפר, וצ"ל דאיירי במקניטה ונדרה דבכה"ג לכו"ע הוא נתן אצבע בין שיניה לשיטת הירושלמי, ובזה מיירי רישא במקניטה וסיפא באינו מקניטה, רק שנדרה מעצמה והוא לא היפר ולכן תצא שלא בכתובה, משום דהיא נתנה אצבע בין שיניה ודוק, ושיטת רבינו כבר בארתי:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.