אור שמח/איסורי ביאה/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png איסורי ביאה TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


י[עריכה]

המפלת דמות נחש אמו טמאה לידה כו':

יעוין בכסף משנה, והנראה דדוקא על נחש מועיל מה שגלגל עינו עגול כשל אדם, דנחש תשמישו שוה להאדם שמשמשין פנים כנגד פנים כמו אדם, אבל בהמה חיה ועוף אעפ"י שגלגל עיניהן עגול המה משמשין בדרך אחר מהאדם ובדגים אעפ"י שתשמישן כמו של אדם מכל מקום הואיל ואין עיניהן עגול כשל אדם לא מטמאה גם ר"מ בלידה, וכמו שאמרו פ"ק דבכורות ג' משמשין פנים כנגד פנים כו' ואמרו שם כל שתשמישו ועיבורו שוה יולדים ומגדלים זה מזה, והנה אמר ריב"ל אין מתעבר כו' ולא בהמה מן חיה כו' חוץ מר"א ומחלקותו שהיו אומרים חיה מתעברת מבהמה, הרי דאע"ג דחיה ובהמה אין עיבורן שוה כיון שתשמישן שוה מולידין זה מזה, לכן בנחש כיון שתשמישו שוה המפלת נחש נחשב ולד כיון דמקצת פרצוף אית ליה שגלגל עינו עגול, אבל דגים אעפ"י שהדולפנין פרין ורבין מבני אדם, המפלת אותן טהורה, שאין גלגל עיניהן עגול, וזה לדידן דבסוף הלכות שחיטה מביא רבינו תיש הבא על הצביה וילדה ובכ"מ, אבל להנהו דסברי דכיון דאין עיבורן שוה אין מולידין זה מזה אפשר דאף בנחש דתשמישו שוה לשל אדם כיון דאין עיבורו שוה לא איכפת לן ולא חשוב ולד כיון דלא מצאנו בכל הנך דעיבורן אינו שוה שיהיו מתעברין זה מזה, וסוגיא דלעיל דאמר אלא מעתה המפלת נחש תהא אמו טמאה לידה כו' אזלא בשיטת ריב"ל דאמר דאינה מתעברת חיה מבהמה כו' ודוק:

אולם בתוספתא בכורות חשיב שאין בהמה טמאה יולדת מן הטהורה ולא גסה מדקה כו', ושייר ולא חיה מבהמה לפי שאזלא בשיטת ר"א ומחלוקתו דסברי דחיה יולדת מבהמה ותני ולא אדם מכולן ולא כולן מאדם, מכל מקום כיון דמה דתשמישן שוה אף על פי שאין עיבורן שוה יולדין בבהמה מחיה הוא הדין גבי אדם המפלת כמין זה שתשמישו שוה לשל אדם טמאה לידה אם מקצת פרצופו דומה לאדם וכמו שבארנו ודוק:

יב[עריכה]

וחומרא החמירו כו' אעפ"י שאין בו צורת פנים כו' מפני הולד שעמו:

נראה מדבריו שמפרש טהרתם את הולדות פירושו דיבואו גם לטהר הולד שעמו וכיון שהיא טמאה מחמת ולד תו מטמאינן מספק גם מחמת הסנדל אעפ"י שאין עמו צורת פנים, ולפ"ז הא דתני סנדל צריך צורת פנים הוא לענין שמביאה קרבן ונאכל (משנה דכריתות) דלשויא ולד ודאי צריך שיהא בו צורת פנים ופשוט:

טז[עריכה]

הפילה דמות בהמה חיה כו' ואם אינה קשורה בו מטילין עליה חומר שני ולדות כו':

הנה רש"י פירש בגמרא דלר"מ דבחיה ועוף טמאה לידה אם חיה ועוף הוי זכר יהבינן לה חומרא של שליא דמספקינן בנקיבה לטומאה וחומר חיה ועוף לימי טהרה דשמא אין ולד בשליא, והקשו בתוספות דהא הוי ס"ס דשמא אין בשליא ולד ושמא בשליא זכר הוי ולא תהיה טמאה רק שבעה, ונפ"מ רבתי לדינא לדידן במפלת נחש והפילה אח"ז שליא וכי"ב כגון כמה גווני, ולכן נראה מסתימת הפוסקים כרש"י, וטעמא נראה דאם תפיל הולד ואחר יום או יומים תפיל השליא הלא אז צריכה לישב י"ד ימים ימי טומאה, דלא תוכל לומר דהוי ספק ספיקא ותהיה טמאה שבעה משעה שהפילה שליא, דא"כ הוי ס"ס הסותר את עצמו אם תראה ביום ל"ד לחיה ועוף, וביום מ"א, דתאמר חדא שמא אין בשליא ולד, והוי יום ל"ד ללידת החיה ועוף נדה ויום מ"א זיבה ושומרת יום כנגד יום, וחדא שמא נקבה בשליא והוה כל הדמים דם טוהר, וא"כ לפי מה שדנת על הספק שמא זכר הוי בשליא, א"כ הוה עכשיו ראיה ראשונה בתוך ימי טוהר של השליא יום ל"ג לשליא, ובראיה שניה נדה הויא וז"ב, וכיון שכן תו הוי חוכא ואיטלולא לומר דאם תפיל ביום שאחר זה תהיה טמאה טומאת י"ד ימי לידה כיולדת נקיבה ואם תפיל באותו יום שהפילה החיה ועוף תהיה טמאה רק שבעה כיולדת זכר, מאן יאמר לזה, לכן הוכרחו חכמים לטמאותה י"ד יום אף אם ביום אחד הפילה שניהן, וזה פשוט בעיני עד כי הוא לפליאה על רבותינו בתוספות:

אולם נראה בטעמם, משום דאמרו לעיל דשליא תולין בולד עד עשרה ימים או עד ג' ימים יעו"ש, א"כ אין חוכא כאן, דנאמר דאם הפילה חיה ועוף ואחר זה שליא באותו יום תולין השליא בולד, וביום אחר חוששין לולד אחר ולכן טמאה י"ד יום, וביום הראשון תולין בחיה ועוף לכן אינה טמאה רק טומאת ז' יום כדין מפלת חיה ועוף לר"מ, ונאמר דיום הראשון תולין בחיה ועוף כמו שליא קשורה בו, אבל בילדה תאומים ושהה ולד אחר חבירו, והראשון ניכר שזכר הוא והשני אינו ניכר אם ולד הוא טמאה י"ד יום, מטעם דאם תפיל אותו ביום אחר תהא טמאה י"ד יום א"כ הוי חוכא ואיטלולא, שאם נולד השני אותו יום לא תחוש שמא נקבה ואם נולד יום שאחריו תחוש שמא נקבה ולכן אף באותו יום טמאה י"ד יום, וז"ב בדברי התוספות, ועיין חידוד הלכה שלא עמד בזה ודוק:

יח[עריכה]

תשב לזכר ולנקבה:

בפרק יש נוחלין קכ"ז בטומטום שנקרע ונמצא זכר אמר רב שרביא אין אמו טמאה לידה ורב שיזבי אמר דאינו נימול לשמונה יעו"ש דמסיק דלרב שיזבי דתנא ספוקי מספקא ליה הוי ליה לומר ולנדה דשמא אין אמו טמאה לידה כלל ומסיק בקשיא, ורבינו פסק כסתם משנתנו, ואף דהיכי דאמר קשיא לא נדחה מהלכה, בכ"ז כאן דחהו מהלכה דלנדה א"צ לחוש כלל, וכן בהלכות מחו"כ פ"א ה"ט פסק דקרבנה נאכל רק על מה שהפילה אחר מ' ללידת הטומטום זה אינו נאכל יעו"ש. ויעוין נוב"י מהד"ת חלק יור"ד סימן קס"ג שלא עיין יפה בדברי רבינו כאן, ופשוט דרבינו סמך על הך דאמרו ריש פרק יוצא דופן ורבנן האי מיבעי ליה לרבות טומטום ואנדרוגינוס דסד"א כו' זכר ודאי נקבה ודאית ולא טו"א קמ"ל, הרי דסתם הסוגיא אמרה דקרא מבעי לטומטום דטמאה לידה ומביאה קרבן דקרבן בלא טומאה ליכא ביולדת, ומשו"ה פסק כן להלכה, ויותר מזה מצאנו לרב פפא ולרבא מארי דתלמודא דשקלו וטרו טובא בפרק המפלת סנדל דתני בכריתות גבי קרבן למאי צריך הא אין סנדל בלא ולד יעו"ש, ולוקמי כגון שהיה הולד טומטום ואח"ז יצא סנדל דאי משום ולד לו יהא דמספקא לתנא אין קרבנה נאכל ומשום סנדל קרבנה נאכל, וע"כ דפסיקא להו דטומטום מביאה קרבן ונאכל והא דלא חשיב ליה תנא בכריתות גבי קרבן, משום דפסיקא ליה ופשוט זה לתנא דקרבן שעל טומטום נאכל ודוק. וכן מבואר בתוספתא דבכורים פ"ב, דאנדרוגינוס אמו יושבת עליו ימי טוהר וכו' ומביאה עליו קרבן וכו'. והא דמסיק הגמרא בקשיא ולא תיובתא, יתכן משום דבתוספות נדה (דף ל"ה) הקשו ביוצא דופן אמאי אין לה ימי טוהר הא ממעין טהור אתי, ותירצו דבאמת יש לה ימי טוהר רק דנפק"מ אם ראתה ביום ז' טמאה נדה יעו"ש, וא"כ לא קשה דניתני ולנדה דהא יש לה ימי טוהר מכל מקום, רק לרב דסבר דממעין אחד מקשה והכי קיי"ל, ולכך לא אמר תיובתא, ומש"ה פסקו דמילתו דוחה שבת, וברור מאוד כדברי רבינו ודוק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.