אור זרוע/נדה/שמג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה ר' יהודה אומר בין כך וב"כ טמאה. אוקימנא בגמ' דבאפשר לפתיחת קבר בלא דם קמיפלגי ת"ק סבר אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. ור' יהודה סבר א"א לפתיחת הקבר בלא דם. ופירש"י דלרבנן כי ליכא דם טהורה ואפי' של ארבע' מיני דם. דחתיכה לאו דם הוא אלא בשר ולא אמרי' דם אחר איכא ואנן הוא דלא חזינן לי' דקסברי רבנן אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ומשכח' לידה יבישתא. ולר' יהודה אפי' ירוקה ולבנה טמאה דודאי אתי דם בהדה. ואנן הוא דלא חזינן לי' דא"א לפתיחת הקבר בלא דם (דלא משכחת לעולם לידה יבישתא. ודם הבא בפתיחת הקבר ודאי טמא דקים להו לרבנן דהוא ממראה ארבעה דמים טמאים. וטמאה דקאמר ר' יהודה טומאת ודאי עכ"ל). וטמאה דתנן פי' רשב"ם משום נדה דקרינא בה דמה מחמת עצמה ולא משום לידה שמעולם לא הי' ולד שלם דהא ליכא שום עצם. כך פי' רשב"ם במתני'. ונראה בעיני דהלכה כרבנן דסברי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם דהא יחיד ורבים הלכה כרבים. ואמרי' רפ"ק דביצה גבי שבת סתם לן תנא כר' שמעון דתנן מחתכין את הדלועין לפני הבהמה ואת הנבילה לפני הכלבים. אלמא קרי' לי' סתמא והלכתא. אע"ג דר' יהודה פליג בסיפא דתנן ר' יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע"ש אסורה לפי שאינה מן המוכן. וס"פ [קמא] דמכילתין מסיק סתמא דתלמודא אי בעית אימ' בלידה יבישתא אלמא סברה סתמא דתלמודא דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם. והלכה כסתם התלמודא ואמרי' ר"פ תינוקת אדברי' רבא לרב שמואל (מר) ודרש קישתה שנים ולשלשה הפילה תשב ז' נקיים קסבר אין קושי לנפלים וא"א לפתיחת הקבר בלא דם ופי' רשב"ם התם דרבא סבר כמ"ד א"א לפתיחת הקבר בלא דם ומסתמא הלכה כרבא דבתראה הוא. ונראה בעיני לפרש דההיא דפ"ק דמתרץ סתמא דתלמודא איבעית אימא בלידה יבישתא היינו שהפילה בתוך ימי גמר הולד כגון שהפילה נקבה בתוך שמונים וכרבי ישמעאל דאמר שהנקבה נגמרת לשמונים ואחת דמשכחת לה שהפסיקה שתים בימי עוברה ואחת בימי מניקותה וכמ"ד אברי' מתפרקין ואין חוזרין עלי' י"ב חודש דדם נעכר ונעשה חלב ומשכחת לה שפיר שהפסיקה שלש עונות כה"ג שתים בימי עוברה ואחת בימי מניקותה. וההיא דרבא דפ' התינוקת מיירי שהפילה לאחר שמונים ואחד. דהשתא ממ"נ בין שהפילה זכר ובין שהפילה נקבה הרי נגמר הולד וכי האי גונא קיי"ל כרבא דא"א לפתיחת הקבר בלא דם שכך כתב רשב"ם כההיא דרבא בשם רב אחאי גאון דהכי הלכתא דהיכא דגמר צורתא דולד דמפתח טפי א"א לפתיחת הקבר בלא דם. וההיא דמפלת חתיכה גרע מהמפל' בתוך הארבעים. ובודאי קיי"ל כרבנן דאפשר לפתיה"ק בלא דם. והא דאמר רב נחמן בר יצחק ר"פ המפלת באפשר לפתיה"ק בלא דם קא מיפלגי ובפלוגתא דהני תנאי דתניא קשתה שנים כו'. לאו דוקא בפלוגתייהו. אלא ה"פ בענין שחכמים ור' יהושע נחלקו במפלת לאחר שמונים ואחד בענין זה נחלקו חכמים ור' יהושע אבל יכול להיות (שם כמו) [שחכמים] דמתני' יסברו כר' ישמעאל בהמפלת לאחר ארבעים או לאחר שמונים דאי אפשר לפה"ק בלא דם ולענין מסקנא דשמעתי' ודאי הכי הלכתא דהמפלת חתיכה אפי' של ארבע מיני דמים אם אין עמה דם טהורה ואפשד לפתיחת הקבר בלא דם. ואפי' רבי יהושע דברייתא יכול להיות שסובר כחכמים דמתניתין. אמר לי' רב חיננא בר שלמיא לרב הא אמר ר' ישמעאל ב"ר יוסי. פי' שאמר משום אביו הפילה שפיר מלא בשר טמאה לידה. והא אמר ר'. פי' דאמר לעיל ולא שמעתי דאין הלכ' כר' יהושע דאמר שפיר שאינו מרוקם (הולד) [ולד] פי' דפליגי בהדיא לעיל בהמפלת שפיר שאינו מרוקם. הא ר' הושעיא. פי' דאמר בעכור מחלוקת כדאמר לעיל ארשב"ל אמר ר' הושעיא כו'. הא ר' יהושע בן לוי דאמר בצלול מחלוקת. כלומ' כל הני שמעתי להו דהכי סבירא להו מר כמאן סבירא לי' א"ל אני אומר אחד זה ואחד זה אינה חוששת. שמואל אמר אחד זה ואחד זה חוששת. פי' רשב"ם א"ל רב אנא כר' הושעיא אליבא דרבנן סביר' לי שאני אומר אחר זה ואחר זה א' עכור וא' צלול אינה חוששת דאין הלכה כר' (הושעיא) [יהושע] ואין לה (אלא) [לא] טומאת לידה לא ימי טוהר דודאי לאו ולד הוא הואיל ואינו מרוקם ושמואל אמר חוששת ויושבת ימי טומאה ואין לה ימי טוהר קסבר שמואל הלכה כר' יהושע כדאמרן לעיל דספוקי מספקא לי' ואליבי' דריב"ל דאמר אף בצלול מחלוקת ולית לי' לשמואל סתם מתני' דשפיר עכ"ל. וקיי"ל כרב חדא דרב ושמואל הלכתא כרב באיסורי. כדקי"ל לעיל בפרקין ובפ' יש בכור לנחלה ותו דסתם מתני' כוותי' אתיא. דתנן המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנונים אינה חוששת לולד. וצריכין אנו לפרש דהא דאמר ריב"ל בצלול מחלוקת דאף בצלול קאמר. דהשתא לרבנן בין בצלול בין בעכור אומר אינו ולד. כי היכי דליקום ריב"ל כרב דרב ור' יוחנן הלכה כר"י וכש"כ שהלכה כריב"ל במקום רב. דהא ריב"ל ור' יוחנן הלכה כריב"ל כדמוכח ר"ת מפ' בני העיר ותו נראה בעיני דבשפיר עכור שאינו מלא מודה רב דחוששת כי היכי דליקו רבא כרב דאמר לעיל דם ומים לאו כלום הוא אלא גנונים ניחוש שמא ולד הוא ונימוח. אמר אביי כמה יין חי שתת אמו של זה שנימוח עוברה בתוך מעיה. רבא אמר מלא תנן ואם איתא דאתמוחי אתמח [מחסר חסר רב אדא בר אהבה אמר גוונים תנן ואם איתא דאתמוחי אתמח] כולי' בחד גוונ' הוה קאי. פי' רשב"ם שהשפיר מלא מים או גנונים דהשת' ליכא למיחש שמא ולד הי' וכל השפיר הוא מלא בשר ולד אלא שנימוח הבשר בתוכו ונשתייר העור שלם דאי איתא כו' מחסר הוה חסר עוד שפיר ולא הי' מלא כולו מפני חלל הגוף שהי' מחזיק הרבה ועכשיו שנימוח מחזיק דבר מועט עכ"ל. הרי לך להדיא אליבי' דרבא שאם הי' מלא שהי' חוששת ואביי ורבא הלכה כרבא בר מיע"ל קג"ם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |